אצטט את מיכאל אלבוים:
"לפני שנים רבות, בערך ב-2001, ניתן לי ניהול האתר של פיפוש ונפתחה ספריית גיליוטין. הרקע שאתם רואים (ארקדיה מהמשחק The Longest Journey) נפרש לפנים, וברקע התנגנה הנעימה Gift of a Thistle מהסרט לב אמיץ.
בין הסיפורים שנשלחו מדי שבוע לאתר אפשר למצוא דברים מדהימים והזויים לחלוטין כאחד, ואת כולם אפשר למצוא במכונת הזמן של האינטרנט: https://web.archive.org/web/20050214235318/http://www.piposh.co.il/PIP/PIP.htm"
זהו סיפורה של ספריית גיליוטין, אליה שלחו משתמשי האתר הרשמי של פיפוש המון סיפורים. אני אנסה לסכם את עשרת הסיפורים הטובים בשתי קטגוריות:
קטגוריית פיפוש
וקטגוריית המחתרת
קטגוריית סיפורים שהם סתם שטויות לא תיכלל פה. אנשים שלחו המון ספאם, סיפורים בלי שום סיבה אמיתית...
נתחיל בקטגוריית פיפוש. סיפורים בקטגוריית פיפוש צריכים לעסוק, בעצם, בנושא האתר: במשחק פיפוש ובדמויותיו. כל סיפור שמתרחש בעולם של פיפוש עם הדמויות של פיפוש, נחשב שם.
מקום עשירי: פיפוש אמיתי של איל גבע
סיפור די קצר של איל, שמספר על ילד שמנסה להשיג משחק פיפוש בעתיד הרחוק, לא מצליח, ואז בטעות מחייה את פיפוש. לצערנו הסיפור לא המשיך ולכן אין ממש מה לעשות איתו.
מקום תשיעי: פיפוש בכנסת של עופר חזות
כמו תמיד, הכנסת מספקת לנו הפוגה קומית מרעננת. פיפוש מגיע לכנסת, וגם אז כמובן היו דברים די הזויים. הוא רואה את לימור לבנת ונבהל, ופוגש את אריק שרון, שבתור ראש ממשלה כולם אהבו לרדת עליו ברשת.
מקום שמיני: המסע אל ארץ קוץ של דור לוין
לא הסיפור הכי מגניב. חזי מגיע לארץ קוץ, ובפרודיה על ארץ עוץ מביא איתו דמויות לפגוש את הקוסם. קצת קצר, לא הכי מלא בפרטים, וגם מסתיים בלי שום פתרון אמיתי. היו המון סיפורים כאלה, אגב, שהסתיימו בלי שום פתרון.
מקום שביעי: תעלומות אלימלך אגוז של דור לוין
דור לוין חוזר, הפעם הוא מנסה לעשות סדרת סיפורים על התעלומות של אלימלך אגוז, בסגנון הסיפור הבלשי הישן והטוב. זה די סבבה, לא משהו מיוחד, אבל היו שם רגעים נחמדים בניסיון להעתיק את הסיפור של הבלש שמנסה לפתור תעלומות. כמובן שגם חזי פיפוש מצטרף...
מקום שישי: המשך לתככי הרייטינג של אלעד פרג'ון
סיפור שקצת סוטה מהמקור באופן מוזר. הסיפור אמור להתחיל כרצח של דמות בתככי הרייטינג, מה שמוביל את אלימלך אגוז לחקור. לקראת הסוף, הסיפור הופך לעוד סיפור בו רועי ורנן גלוזמן מצטרפים וחזי פיפוש ואלימלך אגוז נלחמים איתם. קצת מוזר, אבל זה היה מצחיק והיו שם בדיחות טובות, וגם כל הדמויות הצרפתיות שבסוף משתלטות על הסיפור. תזכרו את הצרפתים, כן? בכל אופן היה נחמד יחסית.
מקום חמישי: סיוט שהתגשם/שר הגיליוטין של תומר קליר, יחד עם מתן שיינר
סיפור מצחיק שאף זכה להמשך. תומר קליר כתב על סיוט שהתגשם, בו פיפוש מגלה שחזר לאי הפנאטים ומנסה לצאת משם, ובעיקר להתגבר על מר סבון שמנסה להרוויח מאיזו מזימה לא ידועה. נורא מצחיק, ולאחר מכן הגיע ההמשך, שר הגיליוטין, בו מנסים להריץ את פיפוש לכנסת (היו בחירות). זה סיפור בפורמט שנכיר כאן- פורמט בו כל פרק נכתב בידי סופר אחר עם חוקים, מילים שצריך להשתמש ודמות שצריך להוסיף או להרוג.
מקום רביעי: נשק קטלני מאת דור לוין
סיפור לא רע בכלל של דור. הסיפור הוא פרודיה על נשק קטלני, חזי הוא סוכן חשאי ששותפו אלימלך אגוז נהרג, והוא בצמד עם מרפי בראון, שגם שותפו נהרג. צוציק מנהל ארגון של רעים, והחבורה מנסה לטפל בו, בפרודיה ענקית לסרטי נשק קטלני. האמת שהיו שם גם רגעים מאוד מצחיקים וגם רגעים מאוד מרגשים, בעיקר מהקשר בין חזי למרפי בראון, שלא הכי מתאימים להיות השותפים. אה, וגם צוציק הרע היה ממש מצחיק, היה לו מיני מי מאוסטין פאוורס, זה היה קצת מוזר...
מקום שלישי: פיפוש בארץ הפוקימונים/דרגון בולז של ירדן בן שמעון
איזה סיפור מטומטם. בזמנו האהדה לאנימה הייתה מדהימה, בעיקר לשתי אלו. אז ירדן החליט לכתוב סיפור בו פיפוש בא לארץ הפוקימונים ונלחם מול אש בקרב פוקימונים, שכמובן כולל בתוכו שימוש בדמויות פיפוש. זה נורא מצחיק, יורד על הסדרה ממש, שלא לדבר על ההמשך, בו פיפוש נכנס לארץ הדרגון בול ונלחם מול גוקו. כמובן שהמפגש לא בדיוק עוזר לחזי, והוא מחליט לסיים את שני הסיפורים בפיצוץ של הארצות של האנימה. מצחיק במיוחד, ולא נראה לי שאכפת לגוקו ששוב יהרסו לו את כדור הארץ.
מקום שני: בחזרה לאי הפנאטים של אליאב גוטמן
סיפור הזוי של אליאב גוטמן. הסיפור מערבב בין מציאות לדמיון. הוא מתחיל בסיפור אמיתי שקרה לאליאב בו הוא וחברים הלכו לאיבוד, ומספר מה היה קורה אילו היו ממשיכים לתוך יער. הם משוגרים לתוך העלילה של פיפוש, שם הם פוגשים את פיפוש שרוצה לחזור לנקום באי הגמדים הפנאטים שם היה במשחק הקודם שלו. לצערו, אשל השתלט על האי, מה ששם אותו ואת כולם בסכנה. סיפור מרתק שבאמת כולל מסע בין דמיון למציאות. ממש מצחיק בעיני, אבל כמו המון סיפורים- לכו תדעו איך הוא נגמר בכלל...
מקום ראשון: גברים על חמור/חזי מציל את העולם של שרקי טובי
הסיפור הכי טוב שנכתב על דמויות פיפוש נכתב בידי בן אדם אחד והוא כולל שני חלקים. החלק הראשון, גברים על חמור, עוסק בעצם בחזי פיפוש ואלימלך אגוז, שמנהלים סוכנות נגד פוסטמה ובילה בוחן פתע הרעות. הסיפור כולל את המאבק של החבורה של חזי מול פוסטמה, עד הסוף המר. הוא קרוע ומצחיק במיוחד וכולל המון הומור. אבל- יש חלק נוסף. אתם מבינים, בסוף הסיפור קורה משהו, והוא מוביל ל"חזי מציל את העולם", עלילה בה חזי מנסה לחזור בזמן ולמנוע את מה שקרה בסיפור הראשון, שמאיים להחריב את העולם. כמובן שחזי מסתבך בדרך. אזהרה- הסיפור השני כולל מריחה גדולה, ברור שבשלב מסוים לשרקי לא היה רעיון לאן לקחת את הסיפור והוא מורח אותו, אבל לקראת הסוף פתאום נחתה עליו ההשראה. זה מצוין, אבל הסיפור לא נגמר, וככה אנחנו לא יודעים מה קרה בסוף...
ועכשיו, קטגוריית המחתרת. לפני, הקדמה מאת מיכאל:
"בסיפורי המחתרת מתוארים האחים גלוזמן כענקי מולטימדיה מטורפים שמנסים לשלוט בעולם, ויצרו את משחקי פיפוש למטרות אפלות במיוחד. חברי פורום פיפוש דאז, היו אלה שכיכבו בתור חברי המחתרת, ונלחמו באחים גלוזמן למען העולם בעשרות גלגולים ותקופות."
במילים אחרות, כל סיפור שכולל בתוכו את האנשים עצמם, את השחקנים של המשחק, וכמובן הם בדרך כלל נלחמים ברנן גלוזמן, ובעוזרו רועי לזרוביץ'. רועי גלוזמן, האח השני, תמיד מוצג כמישהו שנחטף ונעלם, ורועי לזרוביץ' מחליף אותו בתור עוזרו של רנן. יש לפעמים כוחות מיוחדים לדמויות.
מקום עשירי: רנן והסוד הגדול של אופיר אלמקייס
זה קצת דבילי, אבל מדובר בניסיון של אופיר להסביר את המאבק בין מיכאל לרנן בפורום פיפוש, במסגרת קרב של ירקות. זה דווקא די מצחיק, אפשר לקרוא את זה ולצחוק קצת מההיגיון.
מקום תשיעי: הירושה של אליאב גוטמן
אליאב ניסה להתחיל סיפור על אסון בקונגרס הפיפושי שמתחיל מלחמה עקובה מדם בין המעריצים ששרדו. כמובן שלא יצא לו מזה הרבה, הסיפור לא המשיך. אבל יכול היה להיות ממש מעניין לראות איך המאבק בין הפלגים היה קורה. אולי זה היה הופך לסיפור גדול.
מקום שמיני: מחתרת גברים בשחור של ניתאי שטיינר
פרודיה נהדרת. ניתאי פשוט ירד על כל הסיפורים האלה. הוא לועג שם לניסיון להפיל את גיליוטין, לועג לעניין כוחות העל. פשוט נוצרו אז כל כך הרבה סיפורים בנושא, והוא פשוט החליט לצחוק על זה כאילו אין מחר. זה כן היה מצחיק, אבל חבל שלא הייתה לזה עלילה, זה נפסק לפני שהעלילה בכלל התחילה. חבל דווקא. אבל לפחות נשארה הפרודיה.
מקום שביעי: הילדים מגבעת גיליוטין של מיכאל אלבוים
בזמנו הסדרה הזאת שודרה ועשו עליה פרודיה. מיכאל ניסה להכניס קצת מסתורין, במקום גבעת נפוליאון גבעת גיליוטין, הבית של רנן הוא הזולה ויש שם חדר נטוש שאף אחד לא מצליח לפתוח. מעניין לאן הוא חתר שם, לא יכול להיות שהוא סתם ניסה להעתיק את הסדרה. אבל זה היה בתקופה שאנשים חשבו שהמתח שקיים שם היה ממש טוב, לפני שהסתבר שהסדרה היא קצת... מוזרה.
מקום שישי: סדרת מיסטר דרבי של ליאור ויסמן
זאת סדרה שהיא קצת לא המחתרת. היא מספרת על מאבק של חברי הפורום בבחור בשם מיסטר דרבי, יצור סומק ורוד שמנסה להפוך את כל העולם לגיי. בזמנו הייתה די הרבה הומופוביה בסיפורים... הסיפור גם עבר כמה ריבוטים. מצד אחד הדמות של מיסטר דרבי הייתה מאוד יצירתית, אבל אני לא חושב שהסיפור המשיך מעבר לכך. לא נורא, בכל זאת הוא זכה לכמה רגעים מאוד הזויים בתוכו. זה מספיק כדי להביא אותו למקום השישי והנחמד, אחלה של מיסטר דרבי.
מקום חמישי: שלושת מלכי גיליוטין של איתי נבון
איתי הביא סיפור פנטזיה מד"ב. רועי לזרוביץ', רועי גלוזמן ורנן גלוזמן מגיעים לכבוש את כדור הארץ, ואיתי ושלושה חברים מקבלים כוחות כדי לעצור אותם. כל אחד שולט ביסוד אחר. אבל אחרי שהם מביסים את שני הרועים, הם מגיעים לרנן גלוזמן, שהוא האיש החזק ביותר ביקום. האם הם יצליחו לעצור אותו? לך תדע, זה לא התקדם כמובן, הסיפור כמו סיפורים רבים נקטע רגע לפני הסוף. מעניין אם אנשים סתם קטעו סיפורים או פשוט שלא הצליחו לשלוח את הפרק האחרון.
מקום רביעי: גיבורים מכוכב אחר של שחר קראוס
אולי הסיפור הכי מלא כוחות על. שחר פשוט כתב על הגיליוטינים והמחתרת שנלחמים אחד בשני ולכל אחד מהם יש כוחות על מופרכים לגמרי. כמובן שעם הסיפור הוא הוסיף עוד אנשים עם כוחות על, אבל חשוב לציין שזה לא בדיוק הסיפור הכי מדהים בעולם. זה פשוט מלא בכוחות על, והיה אז שוק מאוד ענק לסיפורים כאלה. אז מי שרוצה סיפורים על כוחות על, זה הסיפור שלו, פחות מבנה סיפורי... למרות זאת הסיפור היה ממש יצירתי בעיניי, אז אני מאוד אוהב אותו.
מקום שלישי: המסע הקצר ביותר של ירדן בן שמעון
סיפור מוזר שירדן כתב עם עוד המון אנשים (את ההמשכים תוכלו לקרוא אצל כל מיני אנשים), אבל שלבסוף הצליח להיות ממש טוב. ירדן והחבורה שלו נלחמים בכל מיני יריבים לקראת החיפוש אחרי אבן השאול, משהו מסיפור אחר של ירדן, ותוך כדי הסיפור הופך לממש ממש טוב. חבל שהוא נעצר ממש לפני הפרק האחרון- בפרק האחרון מסתבר שאגוז הקוקוס שהשתילו לירדן (אל תצחקו, נו, זה הגיוני בסיפור) אמור לעשות לו משהו, וירדן לא כתב את הפרק האחרון. עצוב. חבל כי היה שם אחלה פוטנציאל לסיפור.
מקום שני: סדרת המחתרת ומסע אל העבר והעתיד של דני זרביב
המקורי. המחתרת מספרת על המחתרת שנלחמת מול רנן גלוזמן וגיליוטין. "הסוף: ההרפתקה האחרונה של הגדולים מכולם" בעצם סוגר את הסיפור שלהם ומספר על הקרב האחרון שלהם מול גיליוטין. מסע אל העבר והעתיד מנסה לסכם גם את הסיפורים של מיכאל אלבוים, ולספר על עתיד דיסטופי בו אין מחתרת, וגיליוטין שולטת בעולם בלי תקווה שהמחתרת תתעורר. היה לזה פוטנציאל ממש נהדר, אבל לצערי זה לא המשיך. ועדיין, המחתרת היא שילוב מדויק של קומיות ורצינות, ולא פלא שהיא הובילה לחיקויים הרבים שקמו בעקבותיה. אגב, "רועי גלוזמן- הסיפור האמיתי" זה הסיפור שהתחיל את זה.
מקום ראשון: ששת סיפורי מיכאל אלבוים
שימו לב שבעמוד של מיכאל (סופר גדול, בן של סופרת, כתב משהו שדיברתי עליו כבר פה), יש שישה סיפורים בטבלה. אלו ששת הסיפורים המדוברים: המחתרת הקדומה שזה סיפור מאוד מטופש על אדם קדמון, מבוכים וגיליוטין על הפלת גיליוטין בימי הביניים, המחתרת החדשה שמתרחשת בעתיד והיא מסתורית, המשימה גיליוטין ואחריה, המשימה גיליוטין 2 וההמשך: המסע שלא נגמר לעולם. במשימה גיליוטין 2, החבורה יוצאת למסע לתקן את שיבושי הזמן בכל הסיפורים האלה, והמסע שלא נגמר לעולם בעצם סוגר את כל הסיפור. זה בעצם הופך לאט לאט לסיפור הרציני ביותר בספרייה, המסע שלא נגמר לעולם ארוך אבל גם עצוב במיוחד. לימים מיכאל שיפר את הסיפור הזה והכניס אלמנטים ממנו לדברים אחרים שהוא כתב.
