סקירת כתיבה של יוסי- חלק א': ההתחלה

 

היי חברים. בסדרת הפוסטים הבאה אני עומד לסקור את הרפתקאותיי בעולם הכתיבה מאז שהתחלתי ועד היום.

ובכן, כתיבה תמיד עניינה אותי מאוד, אבל חשוב לציין שבהתחלה לא הייתי תסריטאי חובב. כתבתי סיפורים כמו כולם- לפורומים באינטרנט. כתוצאה מכך הפורמט היה מאוד מאוד דבילי... המון "אני:" ו"*הולך*" וכאלה. אל תנסו לחפש שרידים מהתקופה ההיא (אמצע שנות האלפיים כזה) כי הפורומים מאותה תקופה קרסו מזמן.

על מה הסיפורים היו? יוגי הו! אהבתי את המשחק ורציתי להמציא קלפים משלי. הסיפורים כללו כלום ענקי, יש לציין, עלילה קלושה והמון משחק לא הגיוני בכלל. המון טמטום, בעיניי... כמובן שהם כללו גם אותי, שמכסח את כל הרעים ויוצא מלך העולם. להגנתי כולם עשו סיפורים כאלה.

אבל לעולם הכתיבה הרצינית חזרתי רק ב-2012, כשהתחלתי להיות צופה טלוויזיה אדוק ומנתח עלילות. חשבתי שאני יכול יותר טוב מהכותבים שם. אז הכתיבה התמקדה בפאנפיקים, וכאן אנחנו מתחילים.

https://www.fxp.co.il/showthread.php?t=10683238

הסיפור הראשון שלי, מיוני 2012: ג'מילים! ג'מילים נוצר בתוך יומיים, מיד לאחר סיום העונה השנייה של הסדרה הנהדרת "אליפים" (עונה שהייתה אחלה, אגב). בגלל שבאותו הזמן התחילו שמועות שבעונה השלישית, האליפים (תלמידי כיתה ט') יקפצו כיתה, ובעצם ידלגו על השנה שלהם בי"א ישר לי"ב, אז החלטתי להפיק בעצמי את העונה.

לקחתי סיפורים וזוגות שרציתי, פתחתי וורד, הקיץ היה חם ומשעמם, ויאללה, למשימה. חמישה עמודים כל פרק! ממש! איזה טמטום זה היה. עלילות קרו לשם משיכת הזמן, שום תכנון מוקדם לסיפור, החלפה של הרע באמצע (מחבורת ילדים מתעללת לרשע גדול ממש שמנסה להרוג את כולם ולהפוך לראש הממשלה), איחוד רעים גדול (איך אני שונא כשעושים את זה בפאנפיקים היום), התנהגות לא עקבית בכלל, בניית עלילה מחפירה. אני כתבתי את החרא הזה!

יש לציין שלא ממש קיבלתי תגובות. היו מעט אוהדות, אבל אני חושב שזה יותר בגלל ההתמדה שלי ולא כי הסיפור היה ממש טוב.

העלילה הייתה עם מירוץ לראשות מועצת התלמידים, ניסיון של דלידים חדשים להתעלל בשכבת הג'מילים, ניסיון של משה דינר לכפר על מעשיו, הפיכה של קטי לכלבה רצינית, סיפור שבו ברמן הופך למנהיג ממש ולחבר של מיכל הבטיחית, ובסוף... מאבק רציני בין מישהו שמנסה להתנקש בראש הממשלה.

ללא ספק, מכל הסיפורים שלי, זה הגרוע מביניהם. הוא עדיין ברמה של הסיפורים מפעם, וכולל דברים שחשבתי שיהיו מהממים אבל לא עבדו בכלל (הזוגות החדשים, קטי "מלכת הדלידים" והעלילות בכללי). שום תכנון בשיט! וגם הימים שעוברים, הסיפור מתרחש בערך שבועיים!

כל מה שאני יכול להגיד זה שמהסיפור עצמו למדתי. למדתי מה לא לעשות! האמת שניסיתי לכתוב אותו מחדש כתסריט. מה שלא הבנתי זה שתסריט זה לא לכתוב את הסיפור ב-25 עמודים עם המון תיאורים. אולי אם באמת הייתי כותב בדיעבד, כתסריט, אז היה משתפר. אבל בפועל, זה היה הסיפור הכי גרוע שלי. תן לאליפים לדלג על שנת הג'מילים, יוסי. הסיפור שלך בא ממקום אחר...

ציון הכתיבה: 2 מתוך 10 (על הניסיון ועל הלמידה).