סיכום פורום 13- הפינות הגדולות

 אנחנו ממשיכים לסכם את תולדותיו המוזרות והמעורפלות של פורום 13 בתפוז, שהוא כבר מזמן לא פורום 13 וגם בכלל לא פורום פעיל. אבל היה פעיל פעם.

בכל אופן, הפעם אנחנו מגיעים לדבר אחר. אם בפעם הקודמת דיברנו על רגעים, מה שיש לנו הפעם זה לא רגעים אלא פינות. במהלך תולדות הפורום היו לנו כמה וכמה פינות. לכבוד הסיכום הבאתי את עשר הפינות הטובות ביותר שהיו בפורום לדורותיו.

מקום עשירי: היוטיוביזיון (של שלומי- pufpuf)

אז מה שפותח את הרשימה שלנו זה פינה קטנה שהייתה ב-2011 ונקראה "היוטיוביזיון" (יוטיוב-Vision, על משקל אירוויזיון). שלומי החליט לעשות פינה שקשורה לקישורי יוטיוב. אגב, הייתה בעיה עם השם שלה, כי השם המקורי, בעברית, נראה לשלומי קצת כמו "ביזיון" וזה לא היה מתאים...

אז על מה הייתה הפינה? כל פעם נבחר נושא מסוים בהיאבקות. בגידות, קרבות ראשונים מסוגם, בכורות וכו'. כל אחד שם קישור ליוטיוב עם "המועמד שלו" מהקטגוריה של הפינה. כל אחד פרסם בדיוק קישור אחד. לאחר יומיים בערך, עברנו לשלב ההצבעות. בהתאם לאירוויזיון, היית צריך לתת למקום שלישי 8 נקודות, לשני 10, ולראשון 12.

המנצח? זכה בזכות לבחור את הנושא לפעם הבאה! יופי לנו! האמת שהפינה במקום העשירי בעיקר בגלל שהיא לא זכורה לי יותר מדי והיא גם לא הכי יצירתית. אחרי הכול, אנחנו מקשרים למועמדים. רשימת מכולת. היא טובה בכל זאת, ולכן הגיעה למקום העשירי ברשימת הפינות של הפורום.

מקום תשיעי: פינת הרסלקראפ (של בבר: melechbabar)

אי שם בימים היותר מוקדמים של הפורום, החליט משתמש בשם בבר לעשות לנו פינה מיוחדת. הוא החליט לחפור בנבכי עולם ההיאבקות אל תוך הקרביים שלו. הוא החליט לבדוק לאיזה תהומות העסק הזה יכול להגיע. לאיזה שפל המדרגה אפשר לרדת. הוא החליט... להגיע... אל הרסלקראפ.

הרסלקראפ זה זבל. עלילות גרועות במיוחד בתולדות ההיאבקות. בכל שבוע בבר דיבר על קטע הזוי אחר מעולם ההיאבקות. היו שם קטעים הזויים לגמרי. קטעים בלתי נשכחים (וחבל שהיו בלתי נשכחים). ככה בבר הראה לכולנו איזה ענף מופרך אנחנו מעריצים. זה הפך למזוהה איתו- ב-2013 דיברו על "מה זה בעצם רסלקראפ" ואחת מהתשובות הייתה "מה שבבר עשה עליו פינה פעם".

הסיבה שהפינה הזאת היא יחסית במקום נמוך, היא בגלל שהפינה הזאת הייתה ישנה מאוד. היא הייתה מהימים היותר מוקדמים של הפורום, ולכן אני לא כל כך זוכר אותה כמו שאולי אחרים זוכרים. אבל היא הייתה מצחיקה והזויה מאוד, ולכן היא מספיקה כדי להגיע למקום התשיעי ברשימה שלנו.

מקום שמיני: עובד החודש (של שי מילר)

פינה טכנית שלמרות הטכניות שלה, היא הפכה לאחת מהפינות שהזכרנו ברגעים הבלתי נשכחים של הפורום. הקונספט ברור ביותר ופשוט: כל חודש, התכנס הפורום והצביע למי שמבחינתו "עשה" את החודש שעבר. שי הכין לוח שנה שבמרכז כל חודש היה בו אותו זוכה, וככה העברנו שנים בהצבעות.

את הרגעים הבלתי נשכחים בפינה כבר הזכרתי. איך בחרנו בטטנקה לעובד החודש של מאי 2012, רק על כך שהודיע שהוא מגיע לארץ. איך חודש אחר כך זכתה AJ לי בתואר הנחשק כי החלטנו שהיא הייתה הכי טובה. וכמובן... איך שבאפריל 2013, הקהל (כולל משתמש בשם שאול שהיה בקהל הספציפי) זכה בעובד החודש.

אבל בסביבות 2013, אפשר להגיד שקצת כשאני נחסמתי, הפינה התחילה לדשדש. שי התחיל להעלות אותה פחות, ובשלב מסוים היה צריך להעלות פינות כפולות (כי חודשיים לא עלתה פינה). בסופו של דבר, ככל שההיאבקות הייתה יותר גרועה, נאלצנו למלא את החסר בעצמנו. מעניין איך זה עובד לפעמים...

מקום שביעי: 15 דקות של תהילה (שוב שלומי- pufpuf)

שוב פעם שלומי הזה. היו לו המון פינות. אז במה עסקה הפינה "15 דקות של תהילה"? הפינה נוסדה כדי לתת יותר ספוטלייטס למתאבקים החלשים יותר, אלו שלא מדברים עליהם מספיק. בכל פעם הוצג מתאבק אחר, מתאבק שלא היה בהכרח מתאבק קבוע או מתאבק חשוב. אבל מה? אנחנו ניתן לו את התהילה.

אנחנו נדבר עליו, על מה שאנחנו זוכרים ממנו, על הקרבות שלו... בתכל'ס כיסינו שם מגוון רחב מאוד של מתאבקים. מתאבקים שבדרך כלל לא מדברים עליהם אבל אנחנו מצאנו על מה. אם כי אני ראיתי שכמה מהמתאבקים ה"לא חשובים" שם חזרו גם חזרו ברבות השנים ואפילו מתאבקים היום... אחד מהם האלוף היום!

אגב, באופן מעניין, שלומי פעם חד חידה שתקבע מי יבחר במתאבק הבא שיכניס לפינה שלו. הזוכה בחידה היה עבדכם הנאמן, שתמיד מצליח לפתור חידות בצורה טובה. היא אפילו חזרה אחרי שלוש שנים לפורום. בסופו של דבר פינה מאוד יצירתית בעיניי, שגרמה לנו לדון על דברים שבדרך כלל לא דנו עליהם.

מקום שישי: מנהרת הזמן (בן- Nurd4life)

פינה שאפשר לטעון שהיא הפינה הכי ארוכה בתולדות הפורום. מהי בעצם מנהרת הזמן? כשמה כן היא! בן פשוט החליט בשלב מסוים ב-2007 או משהו כזה שהוא יצפה בכל האירועים של ה-WWE. אי פעם. בהתחלה זה זרם והוא גמע אירועים, אבל נעצרנו איפשהו בתחילת 1997 לפני שנתיים.

בעצם, הפרויקט המאוד מגלומני הזה של בן נועד לסקר את כל האירועים. אפשר היה לטעון מלכתחילה שהיה חסר סיכוי. אבל למרות זאת הוא הוביל להמון רגעים כיפיים. המון סיקורי קרבות, דיונים על האירועים, והמון בדיחות. בן הכניס המון בדיחות לפינה הזאת. פינה שכנראה לא תסתיים לעולם...

תקופה מסוימת חשבתי לעשות את הפינה הזאת בעצמי. אבל זה לא יקרה. בן נתקע בתחילת 1997. בעצם המון זמן היו לו הפסקות ארוכות. זה לא היה אף פעם משהו שהיה אמור להיות בר סיום. אבל למרות זאת, הפינה הנעימה את זמנם של המשתמשים ולכן היא הגיעה למקום השישי והמכובד.

מקום חמישי: עשרת ה... (של Magnifico)

פינה קצרה שהייתה תקופה ב-2008. המשתמש Magnifico החליט להעלות כל פעם את הרשימה שלו של "עשרת ה...". עשרת המה אתם שואלים? כל מיני. הרגעים הכי מתסכלים בתולדות ה-WWE, הרגעים הכי משמחים בתולדות ה-WWE, הצעצועים הכי טובים, הציטוטים הכי זכורים...

בעצם, זה מטעה. מדובר בתשעה ולא בעשרה. הרגע העשירי, שהגיע אחרי תשע בחירות מנומקות במיוחד, תמיד היה "הבחירה שלכם". הוא תמיד ביקש את דעת הקוראים. ואנחנו הגבנו לו- ברגעים שאנחנו הכי זוכרים. היו שם גם בחירות הזויות מצידו אבל בסופו של דבר הפינה הייתה יצירתית מאוד.

הפינה הייתה תקופה קצרה מאוד ולא בדיוק משהו מסודר. אבל בסופו של דבר היא הייתה ממש מעניינת. לא חשבנו שנדון על משחקים של WWE, ציטוטים, רגעים מתסכלים וכאלה. בסופו של דבר, חבל שהפינה לא הייתה משהו יותר מסודר. אבל בסופו של דבר היא הייתה משהו שהנעים את הזמן.

מקום רביעי: הרחבת אופקים (בר- BarpeleD)

בר פלד הוא שחקן. הוא הופיע בשבאבניקים בתור החברותא של גדליה! אבל בעוונותיו גם היה מתאבק תקופה מסוימת בעבר. הוא ידע תמיד לכתוב יפה. בשלב מסוים, בר החליט לנסות לעשות פינה משלו. השם של הפינה היה "הרחבת אופקים", ומטרתה הייתה ללמד אותנו על דברים שלא בהכרח ידענו.

הוא דיבר על WCW בצפון קוריאה, ועל האירוע החד פעמי שהיה להם שם בשנות ה-90. הוא הסביר לנו על ההיאבקות המקסיקנית, ועל מעמדו של אל סאנטו האגדי. ואפילו על הנושא הלעוס של ה-nWo, אפילו על זה, הוא הצליח להסביר בחן על היבטים נוספים שהיו שם. ללא ספק פינה נהדרת.

אבל זהו בערך. הפינה הרביעית כבר עסקה באיזה מתאבק יפני שמתאבק היום, ויותר מזה לא היה. הפינה של בר לא המשיכה יותר מדי. אז למה היא מקום רביעי? כי היא הייתה פינה טובה. בסופו של דבר האיש יודע לכתוב. וכנראה גם לשחק, בסוף הוא הגיע לאיזה תפקיד. מעניין אם יהיה עוד אחד.

מקום שלישי- השבוע בשש מילים (של REDSKINS)

פינה שהייתה ממש מעניינת בין 2010-2011. הפינה נועדה להוציא את היצירתיות שבנו ולהצחיק את כל הפורום. בעצם, כל שבוע, הפורום התקבץ וכל אחד סיכם את השבוע שהיה בשש מילים בלבד. שש מילים! לא פחות ולא יותר! וכל שבוע אותו REDSKINS בחר גם במנצח של השבוע שעבר.

כדי להגביל את עצמנו לשש מילים, הגענו לכל מיני תובנות מצחיקות ביותר. האמת שלאחרונה קראתי שוב את כל המשפטים הזוכים והם קצת מחווירים... מה לעשות, המשפטים עסקו בשבוע שהיה. השבוע הזה כבר בן עשור ויותר. היה צריך להיות שם כדי להבין. המשפטים האלה נבעו מאקטואליה.

כולנו זכינו פה ושם בתחרות הזאת, אבל היא הצחיקה במיוחד. בין המשפטים הזכורים: "פול ברר כן בא לאסיפות הורים", "לא מתאבק, יש לי פתק מרופא", ואחד מהמשפטים המצחיקים: "Matt Hardy: I will not... די!!!!!!!!!!!!" שסיכם את תחילת ההתחרפנות של מאט הארדי. ללא ספק, פינה שהיא פנינה, עם טונות משפטים זכורים.

מקום שני- תרגומי ספרים

זאת לא פינה. זה כמה פינות. כל כמה זמן מישהו החליט לתרגם ספר על היאבקות ולהעלות את הפרקים המתורגמים שלו לפורום. שי מילר התחיל עם הספר של שון מייקלס. ספר שאמנם זכה לשבחים וגם לתלונות על האמינות (או החוסר שבה) של המחבר... אני תרגמתי את הספר של ברט הארט.

אף אחד לא ישכח את שי שתרגם את הספר על כריס בנואה. "זירת הגיהינום" קראו לו. הספר הדהים אותנו בהתחלה. הוא תיאר בצורה גרפית מאוד את הספורט שאנחנו אהבנו. חלקנו תהינו אם הספר בכלל משקר! אבל לא, הוא היה אמת. אנחנו אמנם היינו קצת נאיביים לגבי הספורט אבל הוא היה אמת.

וגם סדרת ספרי טיטאן על השנים 1995-1997. והספר שתרגמתי על וינס מקמהן. ללא ספק, הייתה לנו ספרייה שלמה. אני לא חושב שמשהו אבוד כי הרוב עלה בהודעות לפורום, וגם מה שעלה למאמרים בלבד נמצא אצלי... אז בסופו של דבר, המקום השני בפינות זה כל התרגומים שלנו!

מקום ראשון- ארגון היאבקות ישראלי (יאיר- yauli747)

אי שם בשנת 2008, החליט יאיר גרינברג לזרוק את הכפפה. ארגון ההיאבקות הישראלי נסגר קצת לפני כן, ויאיר החליט לעשות מעשה. הוא טען שאם מישהו ירצה להקים ארגון היאבקות ישראלי נוסף אי פעם, אולי כדאי שיהיה לו מדריך איך לעשות את זה? כאן נכנסה הפינה של יאיר שנועדה ליצור ארגון היאבקות!

כל פינה עסקה בהיבט אחר של הארגון. מטרות, מרצ'נדייז, שמות (התפתח שרשור הזוי שכל אחד מנסה לתת את השם הכי דבילי לארגון), סגנון היאבקות, גימיקים, סגנון ארגון, קהל יעד, תלמידים, מופעים, אולמות... מה לא היה שם? היה שם הכול. וכל אחד מאיתנו תרם לפינה והציע את הפילוסופיה שלו.

דיון יותר "מדעי" (אפילו בשרשור השמות, שלומי מסביר משהו מעניין על שמות של ארגונים), היבטים אחרים לגמרי מהדיונים הרגילים בפורום... בעצם זאת הייתה פינה ממש טובה בעיניי. אני חושב שחבל שהיא לא נמשכה עוד קצת כי אולי היה עוד מה לדבר איתה. אבל לחלוטין הפינה הכי טובה בפורום.

זה הכול להפעם. בפעם הבאה, נעסוק בדיונים יותר מלוכלכים... נקווה שזה יהיה טוב בשבילי. נקווה שאתם תיהנו. להתראות אז.

סיכום פורום 13- הרגעים הגדולים

 עלה לי הרעיון הזה לא מזמן. הוא קצת ארוך ודורש הסבר...

בספטמבר השנה, יחגוג פורום 13 בתפוז (פורום היאבקות, שמאז לפני שנה הוא כבר לא 13, הוא פורום מספר 941) עשרים שנים. אני לא יודע אם אתם זוכרים או לא- אבל הייתי שם. בעצם אני עד היום שם. מאז 2007 בערך אני חבר בפורום הזה.

הפורום היה מקום הדיונים הכי גדול בעברית על היאבקות, עובדה שבמשך המון זמן התגאו בה. היום כמובן הוא ריק מאדם. הם ניסו להאשים את זה בכל מיני סיבות, מהמערכת המיושנת של תפוז (היא הייתה דווקא פשוטה במיוחד, פשוט להוסיף הודעות) ועד לטענות שזה בעצם טוב שאין אנשים (לא תאמינו).

ב-2012 בקיץ, הפכתי למסומן הראשי של הפורום. בעצם ברוב הקבוצות שאני נמצא בהן באינטרנט אני מסומן. לא בגלל שאני טראבל מייקר בעיניי. פשוט בגלל שאני עם דעות שונות ולא מקובלות כל כך (לא במובן של דעות לא פופולריות, הן פשוט חריגות לגמרי). בכל קבוצה אני אהיה המוזר הזה. אם בקבוצות של סדרות בוגרות יותר אני אנסה, נניח, לקדם את גאליס ולהסביר שזאת לא סדרה גרועה (ואריב עם אנשים), אז בקבוצות של גאליס אני אנסה לקדם את הסדרות של היום ואסביר שלא צריך לפסול כל מה שקרה מאז גאליס (ואריב עם אנשים).

סימנו אותי בגלל כל מיני סיבות, אני לא אכנס לכולן. או שכן- בפינה אחרת. מה שצריך לדעת הוא שחסמו אותי כמה פעמים בין אוגוסט לאוקטובר 2012, כשהחסימה באוקטובר הייתה אמורה להיות תמידית. בינואר 2013 שכנעתי את המנהלים להסיר את החסימה, והיא חזרה במאי כי מה לעשות, המשכתי להיות מסומן שם בידי בריונים. עם זאת, מאז שתפוז עברה לממשק חדש לפני שנה (מאי 2020) אין לי חסימה בפורום ההוא אז אני מפרסם שם. מומלץ!

הפורום

בקיצור, לכבוד חגיגות עשרים השנים, וגם בלי קשר לזה, רציתי לעשות רשימת "רגעים גדולים בפורום". את הפינה הזאת, הרגעים הגדולים של פורום 13 (הדיונים הכי משמעותיים שקרו שם), אולי אני אפרסם שם בספטמבר. אבל בגרסה ערוכה. למה? כי אני לא מתכוון לחסוך ביקורת מהפורום הזה. ובפינות אחרות שאני אעשה- דברים יהיו הרבה פחות נעימים.

אבל כאן זה הבלוג שלי. כאן מותר לי לפרסם הכול.

אז בואו נצא למסע בפורום הכי מוזר שהיה לי בחיים. עשרת הרגעים הכי משמעותיים בתולדות פורום 13, הרגעים שעיצבו את הפורום!

מקום עשירי: רסלמניה 9 והמיקום שלה

אז בנובמבר 2005 (שבוע בדיוק לפני מותו של אדי גאררו, תאריך חשוב ביותר) הגיע משתמש בשם nadavtsm ופתח דיון הזוי במיוחד על רסלמניה 9. רסלמניה היא מופע ההיאבקות הגדול ביותר בתולדות הענף, בסדר? פעם בשבוע, בסוף מרץ-תחילת אפריל, האירוע הכי גדול. רסלמניה 9 ב-1993 הייתה במקום פתוח. היום זה די רגיל עם האצטדיונים הפתוחים, אבל אז היא פשוט הייתה בזירה שהוצבה במגרש טניס של בית מלון. רבים זוכרים את זה באופן נוסטלגי ויפה.

אממה? אותו נדב הסביר בדיון (שרשור, כך זה נקרא בתפוז) שרסלמניה 9 הייתה באולם במלון, שהתקרה שלו דמוית שמיים! הבחור טען שהוא גר בווגאס, מכיר את המקום היטב ומדובר באולם דמוי שמיים, ואף הסביר שהוא מתכוון להביא הוכחות. כולם ניסו להסביר לו שזה לא נכון. אנשים שביקרו שם, לינקים מה-WWE, וטענות שהשמיים באירוע מין הסתם התחלפו ככל שהשעות עברו כי השמש שקעה. לא עוזר- הבחור בטוח שמדובר בהוגוורטס כי התקרה מחליפה את הצבע של השמיים.

גולשים אחרים השוו אותו לבן אדם שטען בפורום שווינס מקמהן (הבעלים של ה-WWE) הוא בעצם שחקן, והמנהל האמיתי של ה-WWE לא מופיע על המסך או מתאבק. רק שאותו בן אדם גם הבין שטעה. נדב המשיך לטעון שמגרש הטניס בתוך המלון, שהרוח באירוע הייתה מאוורר ענק. אגב, מוזר בעיניי שאנשים באים ואומרים שזה ניתן לבימוי אבל לפני 12 שנה זה לא היה נפוץ ואולי שווה לבדוק משהו שהוא פשוט לא נכון. דיון מטופש והזוי לגמרי.

מקום תשיעי: טום43 קולע בול

אז חשוב לציין שהלינק כאן מטעה. זאת לא הפעם הראשונה שטום43 כתב את הדבר הזה. אבל העניין הוא כזה... מתישהו בשנת 2008, טום43, משתמש שאף אחד לא הכיר, פשוט התחיל לפתוח מלא הודעות עם מסר אחד שחוזר על עצמו: ברסלמניה 25 (בתחילת אפריל 2009), שון מייקלס ילחם מול האנדרטייקר. וככה הוא פשוט המשיך- כל הזמן, כל הזמן, אותן ההודעות שוב ושוב- שון מייקלס מול אנדרטייקר ברסלמניה 25.

אנשים כבר צחקו עליו. כל הזמן אותה הודעה? אותו הדבר? אבל האמת שזה מוזר. בשלב מסוים אנשים התחילו לקבל את זה. בשלב מסוים אנשים התחילו להגיד באופן רציני שברסלמניה 25, שון מייקלס והאנדרטייקר - שני מתאבקים אדירים, אגב - ילחמו. הם פשוט יצאו מנקודת ההנחה שזה מה שיהיה.

וזה אכן מה שהיה. הנבואה המוזרה הפכה לאמת. מאז כולנו הפכנו להרבה יותר חשדנים כלפי הבחור, לאחר שניבא את אחד מהקרבות הכי מדהימים בתולדות ההיאבקות. אגב, בדצמבר 2009, האיש ניבא שברסלמניה 26, אנדרטייקר ילחם מול כריס ג'ריקו או ג'ון סינה. זה לא התגשם בכלל, אבל אנשים היו קצת פחות ציניים...

מקום שמיני: חוזרים ל-1994

מתישהו בסוף 2007-תחילת 2008, הגיע משתמש מוזר בשם תורמן ספארקי פלאג (שם של מתאבק בשם בוב הולי). הוא נראה לנו כטרול, הוא התגעגע ל-1994 ודיבר רק עליה תמיד. אבל בינואר 2008, נחשף שמדובר במשתמש של ההנהלה. הוא הפך לאדום (צבע כבוד אז בפורומים) והכריז שכל הפורום חוזר ל-1994, או ליתר דיוק, תחילת ינואר 1994.

האמת? הייתה פעילות ממש מגניבה. אנשים התחילו להתנהג כאילו הם ב-1994, אמרו שיש להם תחביבים של 1994 (לצפות במלך האריות, לאסוף פוגים) ודיברו על מה שהם חושבים שיקרה באירוע הראשון של 1994, רויאל ראמבל (שם, אגב, תורמן ספארקי פלאג ערך את הקרב הראשון שלו). כמובן שהכול היה מתובל בהומור ועם קריצה לעתיד, וזה היה אחד מהימים הכי מוזרים אי פעם בפורום. רק חבל שאנשים הגיבו קצת בתוקפנות לרעיון...

מקום שביעי: שידור חי של נו וויי אאוט 2009

בינואר 2009 נפלה פצצה בפורום כשהוכרז שיתחילו לשדר אירועי WWE בשידור חי. האירוע הראשון היה אמור להיות הרויאל ראמבל בינואר, אבל זה לא קרה בסוף. מה שכן קרה היה שחודש אחר כך שידרו את האירוע הבא- נו וויי אאוט 2009- בשידור חי. אגב, משום מה כשהכריזו על זה היו תלונות על שעת השידור (אני לא מבין את הביקורת הזאת- או שידור חי או שמשדרים בשעה נורמלית, זאת השעה שהאירוע מתרחש)... אבל בואו נלך לרגע עצמו.

אז בפברואר האירוע שודר והתחושה הייתה חגיגית. אנשים כבר התחילו לתכנן איך יראו את רסלמניה 25 (ההיא עם מייקלס-טייקר) בשידור חי חודש אחר כך. המנהלים נלחצו שיפרסמו ספוילרים. היו תלונות על איכות השידור ואפילו ויכוחים בזמן אמת על מה שעומד לקרות. ללא ספק יום היסטורי.

מקום שישי- יום העתיד- מנהרת הזמן והמיין איבנט

במסגרת חגיגות שש השנים לפורום, הוחלט שהפינות הקבועות של הפורום באותו היום יגיעו מ"העתיד". בתכל'ס? הגיעו רק שתי פינות, וגם הן באיחור של יום, אז הרעיון קצת התפקשש. אבל מה שכן הגיע היה קורע. אתם מבינים, שי מילר לקח את פינת המיין איבנט שלו (שם הוא סיקר קרבות חשובים מההיסטוריה) וסיקר את מה שטען שיהיה המיין איבנט ברסלמניה 31 ב-2015- מארק הנרי מול גרייט קאלי מול בוגימן. איחוד של שלושת המתאבקים הכי גרועים אז, בערך.

בן פורגס לקח את פינת מנהרת הזמן שלו (בה הוא מבקר אירועים מהעבר) וכתב על אותה רסלמניה גם כן. שניהם ניסו להציג לנו איך רסלמניה 31 תיראה בעיניים של אז. המון בדיחות, המון צחוקים, המון "שינויים" שהמתאבקים עברו (גרייט קאלי הפך לענק בגובה שלושה מטרים), נבואות קטנות (מארק הנרי הופך ליקיר הפורום- וזה קרה), וסיום שהכי משקף את מה שהרגישו אז, ב-2007.

אני לא יודע לגבי העתיד- אבל זה היה רגע ענק. ממליץ לכולם לקרוא ולנסות להבין מה חשבנו אז על העתיד, כפי שהוא נשקף לנו מ-2007. תוכלו להיקרע מצחוק.

מקום חמישי- צבא המאמינים

עוד יום, עוד שרשור חדשות בפורום. לא משהו רציני. אבל שלומי טען שאם רוצים להפוך את ויקי גאררו לממש שנואה, אז שתשתין על הקבר של אדי גאררו (בעלה המנוח) במסגרת הפיוד שלה עם אנדרטייקר. רועי, הלא הוא Taker4Ever, הגיב מיד שזה יהיה אסון אם אנדרטייקר יתערב ברגע משפיל כזה. לאנשים נמאס מהתגובות האובססיביות של רועי (עוד עליו בהמשך) על אנדרטייקר, תקפו אותו ואבירן טוניס, הלא הוא C B 4 Real, הגיב בהודעה שנחקקה לנצח בדברי ימי הפורום:

"לדעתי יש למארק קאלוואי "צבא" של יוזרים בכל העולם שתפקידם הוא להגן בחירוף נפש על כל הודעה ששמו של האנדרטייקר מופיע בו. יש להם כמו גוגל כזה, קוראים לזה "טייקוגל" ושם יש קופצת להם הודעה שמישהו צחק/ליגלג/עירב בבדיחה את מארק קאלווי. רועי שלנו הוא מפקד החיל הישראלי להגנת מארק קאלווי (או בקיצר UDF) ולכן כל זה קורה... יום יבוא ונגלה את האמת..."

כולל תמונה של אנדרטייקר מתאבק מול חיילים ש"מוכיחה" את קיום הצבא. רועי מאוד התעצבן (הייתה הצדקה לזה, אגב) וכולם אמרו שהוא סתם לא מבין בדיחות. אבל מאז זה היה השם של המעריצים של טייקר- צבא המאמינים. ועוד נחזור לקטע הזה, אבל רק אגיד שבעיניי הייתה פה התחלה של בריונות. וקצת מוזר לי לראות את אבירן טוען שמישהו מגן בחירוף נפש על מתאבק, בהתחשב במתאבק שהוא מגן עליו בחירוף הנפש. אבל היי, מסתבר שאחד מהרגעים הכי גדולים שקרו פה היה בריונות.

מקום רביעי- החסימה של רועי

היי, אמרתי שנחזור לזה! אז באוקטובר 2008, לאחר המון זמן של הקנטות (וגם בעיות מצידו, אני לא נאיבי) מצד חברי הפורום, רועי נחסם כי התעצבן עליהם. לרועי הייתה בעיה שהוא היה נצמד לקוצים של יו"דים. היו לו הסברים ממש מדוקדקים, קצת היה קשה לדון איתו. הוא הגן על אנדרטייקר כל הזמן ולפעמים בצורה הזויה. אבל בשרשור פה ניתן לראות שאמנם ה"שונאים" שלו ניצחו, אבל היו המון אנשים שחשבו שמדובר בעוול.

רועי נחסם כי אנשים התעצבנו ממנו, אבל בריונים אחרים שהגיבו לו לא נחסמו. הם פשוט נשארו בפורום והמשיכו להיות בריונים (גם עליי, אגב). אחד מהבריונים היה מנהל לשעבר ואגב, אנשים שם טוענים שאותו היה צריך לחסום. אבל אנחנו נרחיב על רועי אחר כך, ברשימות אחרות.

כל מה שצריך לדעת זה שהאנשים שדיברו עליו הם מניאקים וזה הכול. אולי אני לא אפרסם בפורום את הרשימה אחרי הכול, הם לא יהיו בשלים להודות שעשו טעות במקרה הזה. אבל אני יודע על הבשר שלי, שכשבריונים עושים בלגן ומציקים למישהו, או שאתה מטפל בבריונים או שאתה פשוט דוחף את מי שמציקים לו כדי ש"השקט יחזור". אבל אני יודע שגם אם הרבה בוחרים בדרך השנייה, היא הדרך שבסופו של דבר תנקום בכולם.

מקום שלישי- דני נגד הטרולים

אז בסוף 2010 ותחילת 2011, הגיע טרול לפורום. טרול מעצבן, מגעיל, שהגיב לכל הודעה ומצץ את המיץ והשרה אווירה לא נעימה על הפורום. אובסס ברמות. איתו היו עוד שני משתמשים שגם הם כביכול נחשבו לטרולים (וגם השאירו אווירה לא נעימה). דני, הלא הוא Dannygoosh, החליט לעשות מעשה מוזר ואירוני נגדם- לפרסם נגדם שיר...

השיר היה מצחיק והזוי, די קרע אותי מצחוק. מצד אחד. מצד שני, המון טענו שדני לא היה צריך לעשות את זה. שהוא בעצם נותן תשומת לב לאלו שאמר שאסור לתת להם תשומת לב! האמת שהתקופה של הטרולים די נגמרה כמה חודשים לאחר מכן, אבל אז מצאו אותי... האם דני היה צריך להגיב להם?

בטח שכן! זה היה קורע מצחוק! למרות שגם דני לא היה שה תמים בכלל. גם אליו אנחנו עוד נחזור. בכלל לכולם אנחנו נחזור. אבל לדברים משמחים יותר...

מקום שני- טטנקה עובד החודש

כל חודש הצבענו על עובד החודש שעבר. עובד החודש של מאי 2012 לא היה אמור להיות שונה. שטויות, מצביעים, וחודש הבא שומעים מי ניצח. אבל היה חודש יבש. יבש ממש. המון הצביעו לברירות מחדל. ואז... אז דני... שוב הוא... פתאום אמר: אתם יודעים מה? טטנקה. הוא עובד החודש שלי.

טטנקה היה מתאבק בשנות ה-90. אינדיאני. אבל במאי 2012 הוא הודיע שיגיע לארץ להתאבק בקיץ. דני טען שזה מי שהכי עשה לו את החודש. מכאן התפתח שרשור הזוי: אנשים הצביעו טטנקה, שלומי (pufpuf, משתמש ותיק ואז עם צבע אדום) הגיב ב"באפלו" (מ"רוקדים עם זאבים"), אחר הגיב לו "אתה אדום, אתה יודע", שלומי הגיב ב"גזען!", ובגלל שבדיוק יום אחר כך הוא מונה למנהל והצבע שלו הפך לכחול, אחר הגיב ב"אנשים פה עיוורי צבעים".

לאחר דיון עם המנהל שהיה אחראי על הפינה, הגענו להסכמה שמותר וחוקי להצביע לטטנקה. השרשור הפך להזוי, אנשים הצביעו בהמוניהם במחאה, ואכן באיחור של שנה, המחאה החברתית הגיעה אלינו וטטנקה נבחר לעובד החודש! חודש אחר כך זכתה אישה, ושנה אחר כך זכה הקהל (שהיה ביניהם חבר פורום, כלומר, חבר פורום הפך לעובד החודש). כל הקטע ההזוי הזה התחיל מרגע אחד קטן. באפלו!

מקום ראשון- כריס בנואה מת

ה-24 ביוני, 2007. אני קם בבוקר, נכנס לאתר של ה-WWE, ורואה את תמונתו של כריס בנואה. מתאבק עילוי. מדווח שהוא מת. שאשתו מתה. שהילד שלהם מת! כולנו מבולבלים. התגובות לא מבינות. איך? מה קרה? לאט לאט מידע מתחיל לזרום. בנואה רצח אותם. התאבד אחר כך. אבל הבלבול רק נשאר.

נקרענו. העולם השתנה מאז. היו כאלו (אבירן, כן כן) שטענו שחייבים לכבד את זכרו. היה מתאבק טוב. אדם רע, אבל מתאבק טוב שכולם אהבו. ואולי קרה משהו שאנחנו לא יודעים והוא לא רצח. אחרים טענו בתוקף שברגע שרצח איבד את כל זכויותיו. אני לא יודע איפה אני בכל הסיפור, אבל אגיד את זה - המוות הזה השפיע על כולנו.

משהו במעריצי ההיאבקות מת באותו היום. העולם כבר לא היה כיפי יותר. לאחרונה אני חושב על הטרגדיה הזאת יותר. אפילו הושפעתי ממנה כדי לכתוב איזה תסריט. אבל התגובות באותו הזמן פשוט היו סוריאליסטיות והזויות. היום הזה נשאר היום המדכא ביותר בתולדות מעריצי ההיאבקות.

בפעם הבאה- הפינות הכי טובות בתולדות הפורום. יהיה מעניין.

סיכום גרגוילים- מקבת', דמונה והמלוכה הסקוטית

 החלטתי לבצע סיכום קטן ואחרון לגרגוילים. וספציפית על העלילה החשובה ביותר בעיניי- עלילת דמונה-מקבת'. עלילה שדי שולטת בארבעת פרקי "עיר האבן" האהובים עליי. ושונה מאוד מסיפורו של שייקספיר.

בפרק הרביעי של הסדרה, דמונה מופיעה ומסבירה שהיא יצאה בדאגה לחפש את גוליית כשזה יצא עם הודסון לרדוף אחרי הוויקינגים, ולכן היא הפכה לאבן מחוץ לטירה עם שחר, ושרדה את ניפוץ פסלי הגרגוילים וטבח השבט. לטענתה, כשהיא כבר מצאה את גוליית והשאר מאובנים בשנת אבן "עד שהטירה תעלה מעל העננים", וביקשה מהמכשף להטיל גם עליה את הכישוף. זאנאטוס, כך היא טענה, לקח אותה לאוסף האישי שלו, וכשהתקין את הטירה על גג הבניין שלו, היא התעוררה גם כן יחד עם השאר. כמובן שזהו שקר.

בפרק 7, דמונה אומרת לברוקלין שהסיפור על איך באמת שרדה הוא "סיפור ארוך". בפרק 9, מקבת' מגיע ומנסה לחטוף את הגרגוילים בטענה שכשדמונה תבוא להציל אותם, הוא יהרוג אותה. לפני שמקבת' מבין שדמונה והשבט מסוכסכים, ולכן היא לא תבוא, הוא אומר שלא רק שהוא מכיר את דמונה- הוא נתן לה את שמה (לגרגוילים, פרט לגוליית, לא היו שמות במקור). הסיפור נחשף במלואו לאט לאט.

בזמנו דמונה שיתפה פעולה עם הרב-מג, כי היא רצתה ללמוד קסם. היא הפכה לשוליה שלו, למדה ממנו לקרוא וגם לימדה את גוליית לקרוא. זה לא היה זמן מאושר כל כך עבורה. בזמנו "מלאכית הלילה" קיבלה פקודה מהרב-מג לגנוב את שער הפיניקס (חפץ שמאפשר מסע בזמן) מהנסיכה אלנה- אחותה של מלכת נורמנדי שעמדה להתחתן עם נסיך טירת ווייברן, מלקולם. אלנה הביאה את שער הפיניקס כנדוניה מאבא שלה. הרב-מג אמנם ניסה לגנוב ממנה, אבל מה שקרה היה שמשפחת זאנאטוס- דייוויד, פוקס ופטרוס- נסעו בזמן מהעתיד והצילו אותה.

המלאכית גנבה את השער, אבל דמונה עצמה הופיעה מהעתיד עם שער הפיניקס, ולקחה את עצמה ל-994- כדי שתראה שיקרה טבח בטירה. היא ביקשה ממנה להשתמש בשער הפיניקס להשמיד את בני האדם במקום. אבל מלאכית הלילה סירבה להיות כזאת. בסיום ההרפתקה גוליית לקח מדמונה את שער הפיניקס והחזיר את כולם לזמן שלהם. זה סיפור אחד, אבל העניין היה שהמלאכית הוטרדה מאוד מהטבח המתקרב ונפרדה מהרב-מג. המלאכית התחילה לחשוש מבני האדם ומהיחס שלהם אליה. בעיקר כשהנסיכה קתרין, היורשת של הנסיך מלקולם, סלדה מהגרגוילים.

המלאכית וקפטן המשמר החליטו לבגוד בטירה ולתת לה ליפול לידי הוויקינגים של הייקון. אבל התכנון היה שגוליית ייקח את השבט לרדוף אחרי הוויקינגים בלילה, כדי שהייקון, בפעולת הסחה, יכבוש בינתיים את הטירה. אבל גוליית לקח רק את הודסון איתו. הקפטן החליט שהייקון יתקוף ביום במקום. זה מה שהוביל לטבח, אבל המלאכית ידעה שהיא תהיה חסרת אונים ביום. היא לא רצתה להודות בבגידתה, ולכן פשוט ברחה להתחבא בחוף בלי להזהיר אף אחד. ככה, חברים, דמונה שרדה את הטבח.

המלאכית התעוררה לילה אחרי הטבח וראתה את מה שקרה. היא התחבאה מגוליית, ועד שיצאה מהטירה, המכשף כבר הרדים את השבט. אבל היא החליטה שמי שאשם בכך הם בני האדם. היא החליטה להשמיד אותם, כי היא לא יכלה לסבול את זה שהכול היה באשמתה. היא ראתה את הנסיכה קתרין, טום והמכשף לוקחים את ביצי הגרגוילים ונוסעים איתם. המלאכית נשארה לבד. וכאן... הסיפור התחיל להסתבך.

עכשיו אנחנו צריכים לדבר על המלוכה הסקוטית. קתרין הביאה את המכשף ואת טום אל הדוד שלה ואחיו של הנסיך מלקולם- המלך קנת' השני (מלך בין 971 ל-995). קנת' היה חייב לגרגוילים- בזמנו הוא היה ארבע שנים בגלות באנגליה, ורק בעזרתם הוא ניצח את המלך קולן. במשך שנה קת'רין הייתה בטוחה בחצר של דודה. וכאן נכנסו התככים- קנת' רצה את פינלה לאישה. אבל פינלה העדיפה את בנו של קולן- קונסטנטין (קנת' חס על חייו). היו לקונסטנטין תומכים והוא שיכנע את פינלה לספר לקנת' באורווה שהיא רוצה לחיות איתו ולא עם המלך. הכול היה תכסיס- קונסטנטין רצח שם את קנת'. קונסטנטין השלישי הפך למלך סקוטלנד. הבעיה היחידה- קתרין. הבנים שלה יהיו אחיינים של קנת', ולכן קונסטנטין רצה להתחתן איתה. טום, שראה את הרצח של המלך, ברח עם פינלה, המכשף, מרי והנסיכה לאבלון.

פינלה ומרי לקחו את הגרימורום ולא הגיעו לאבלון. כאן מסופר לנו בקומיקס- קונסטנטין רצה לחסל את הגרגוילים כדי להבטיח שלא יתמכו ביריבו- קנת' השלישי, האחיין של קנת' השני (נבחר להיות הסגן של קנת', בניגוד לאלו שאחריו שפשוט ירשו את האבות שלהם). לקנת' הייתה תמיכה מצד בני דודיו- מאול צ'לבים ופינדלאך שליט מוריי. בתגובה, הביא קונסטנטין את אחיו למחצה של פינדלאך- מייל בריגטי. ואת הבן שלו- גיל קומגיין.

כאן חשוב לציין- המלאכית חיה מפשיטות מזדמנות, ובמהלך אחת מהן, היא הייתה באסם. גיל קומגיין נכנס לשם בטעות והמלאכית שרטה אותו וצילקה אותו. גיל קומגיין נשבע לנקום בה ובכל הגרגוילים. ואכן, קונסטנטין מאוד חיבב את הצעיר שונא הגרגוילים הזה. קונסטנטין נהרג בקרב ראת'אינבראמונד ב-997 בידי הברית המשולשת. גיל קומגיין שרד כי פינדלאך לא רצה לחסל את שושלת אחיו.

קנת' מלך, אכן הגרים יצא המנצח מהסיפור הזה. אבל שמונה שנים לאחר מכן, מאול צ'לבים, בן דודו והיורש ה"אמיתי" לכתר, חיסל את קנת' השלישי והפך למלך מאול צ'לבים השני. היו לו שלוש בנות- הבכורה הולידה את דאנקן, וצעירה יותר התחתנה עם פינדלאך והולידה את מקבת'.

בחזרה למלאכית שלנו. היא הנהיגה שבט גרגוילים פליטים, אבל גיל קומגיין המבוגר לבש מסכה שחורה עם סימני שריטות אדומות, כמו הצלקות שלו, והפך ל"צייד"- אויב הגרגוילים הגדול. עכשיו אנחנו מגיעים לעניין של אבלון. תבינו, כשאוברון מלך הפיות נטש את אבלון- הוא ביקש מאחיות הגורל לשמור עליו נטוש. המכשף סילק משם את אחיות הגורל ונכנס פנימה עם קת'רין וטום. הרב-מג ניצל בידי עצמו מהעתיד מנפילה למוות. הרב-מג מהעתיד לקח את הרב-מג המקורי (סיפור מעניין של זמנים) והבטיח להחזיר לאחיות הגורל את אבלון בתנאי שיסייעו לו במלחמה. לכן, הוא הציע את דמונה ואת מקבת' כעוזרים.

בסביבות 1020, הנסיך דאנקן, בן בתו הבכורה של מאול צ'לבים, כבר היה בערך שליט למרות שאביו עדיין היה חי. אבל מקבת' היה בוגר ממנו (אם כי בן של בת צעירה יותר). דאנקן חשש שפינדלאך האהוד יצליח להביא את בנו מקבת' למלוכה. הוא שלח את גיל קומגיין הצייד לרצוח את פינדלאך, כשבתמורה גיל קומגיין יהפוך לשליט מוריי במקום פינדלאך. אך אחיות הגורל אמרו למלאכית ללכת לשם ולתקוף את הצייד. פינדלאך אמנם נרצח, אבל הצייד ברח מהמלאכית לפני שהפסיק לחסל גם את מקבת'.

גיל קומגיין הפך לשליט מוריי. אבל דאנקן לא נח. ב-1032 נולד לו בן חדש, קאנמור. הוא רצה שגיל קומגיין יחסל הפעם את מקבת' כדי להבטיח שלא יהפוך למלך לעולם. גיל קומגיין סירב, מה היה לו כבר להרוויח? הוא היה השליט ונשוי לגרוך. דאנקן מצא פתרון אחר- הוא סיפר למקבת' שגיל קומגיין הוא זה שרצח את פינדלאך. עכשיו הם ילחמו ואו שמקבת' ימות, או שגיל קומגיין לפחות ימות ואז אף אחד לא יחשוף שדאנקן היה מעורב ברצח של פינדלאך. אבל אחיות הגורל שוב פעם אמרו למלאכית לתפוס את הצייד בטירה. המלאכית הזקנה חיסלה את גיל קומגיין, ומקבת' הציל את חייה. המלאכית ברחה לה. מקבת' הפך לשליט מוריי ולקח את אשתו של גיל קומגיין, גרוך (מעכשיו ליידי מקבת') ואת בנה (שלא יודעים אם ממנו או מגיל קומגיין), לואך.

אבל דאנקן לא ויתר. הוא לקח את מסכת הצייד. ב-1034 הוא מונה לתפקיד המלך לאחר מות אביו. ב-1040, מקבת' ודאנקן צעדו עם בניהם, לואך וקאנמור. מקבת' מנע מדאנקן לחסל את השבט של המלאכית בשנת האבן שלהם, כי הוא היה חייב לה. ואז הם נתקלו באחיות הגורל שקבעו שמקבת' יהיה למלך סקוטלנד. זה הספיק לדאנקן- עכשיו הוא הודיע שיחסל את מקבת' וגם ישמיד את כל הגרגוילים כדי שלא יעזרו לו. מקבת' ביקש מהמלאכית ליצור ברית נגד דאנקן. אחיות הגורל הגיעו והודיעו שאם המלאכית תסכים לזה, הן יחליפו בגילים שלהם. המלאכית, בת 52 בשנות גרגויל וזקנה מחייה הקשים, הסכימה. האחיות הטילו כישוף כובל על המלאכית ועל מקבת'. מקבת' הזקין לגיל 52 והמלאכית הפכה לבת 35 בשנות גרגויל.

המלאכית ומקבת' חיסלו בקלות את צבאו של דאנקן. מקבת' הפך למלך סקוטלנד סופסוף, הודיע על תחילת שיתוף פעולה עם הגרגוילים ואמר שכיוון שסגניתו נלחמת כמו שדה- היא תיקרא דמונה מעתה. ואכן, בשבע עשרה השנים הבאות, דמונה מצאה ביטחון. הגרגוילים האחרים הצטרפו אליה והשבט גדל. אבל מקבת' עשה את הטעות של אביו. כמו שאביו השאיר את גיל קומגיין בחיים ושילם על כך בחייו, מקבת' ביקש לגרש את קאנמור לאנגליה. קאנמור לקח את מסכת הצייד של אביו- כל צאצאיו נשאו אותה מאז.

ב-1057, קאנמור, בתמיכת האנגלים, פלש לסקוטלנד עבור הכתר, תחת מסכת הצייד. בוד, אביה של ליידי מקבת' ובנו של קנת' השלישי, הודיע למקבת' שיש דרך לנצח את הפלישה. האנגלים פלשו לסקוטלנד רק בגלל הגרגוילים, כי את שלהם הם חיסלו מזמן (מסתבר שלא). אם מקבת' יזנח את דמונה, האנגלים ינטשו את הקרב וקאנמור יישאר לבד. לואך מחה על איך שאביו מקשיב להצעה לבגוד בדמונה. מקבת' אמר שמלך חכם שוקל את כל האפשרויות. דמונה שמעה וחשבה שמקבת' מתכוון לבגוד בה. דמונה כמו דמונה פקדה על השבט שלה לנטוש את מקבת', כך שטירת מוריי ננטשה (ולאחר מכן גם כל שאר השבט של דמונה הושמד).

מקבת' והליידי ברחו מהטירה, ונתקלו בקאנמור ובדמונה. מקבת' התעמת עם דמונה וקאנמור דקר אותו בגבו. הוא הרג אותו (ואת דמונה גם?). הוא ברח. בוד הכריז על נכדו לואך כמלך החדש, ושניהם עזבו להמשיך את המלחמה נגד קאנמור. אבל כשליידי מקבת' התאבלה על בעלה, אחיות הגורל החיו אותו ואת דמונה. לכישוף היה עוד תנאי אחד- מקבת' ודמונה הם בני אלמוות. הם לא יכולים למות. הדרך היחידה שלהם למות הייתה שאחד יחסל את השני (ואז ימות בעצמו). והם גם מרגישים אחד את הכאב של השנייה. מקבת' ביקש להמשיך להילחם, אולם ליידי מקבת' ביקשה ממנו לא לסכן את לואך. גם ככה היו שמועות שמקבת' משתמש בכישוף, ודבר כזה יחסל את התמיכה בו. מקבת' נפרד ממנה. הוא הלך לטייל בעולם במשך 937 שנים עד לתחילת סיפורנו.

לואך החזיק מעמד שנה. קאנמור ניצח אותו והפך למלך סקוטלנד ל-35 השנים הבאות! לאחר מותו, אחיו דונלד ירש אותו, והמלוכה הסקוטית המשיכה לעבור טלטלות. דמונה יצאה לטייל בעולם. אבל תקרית עם דונלד, הבן של קאנמור (לא המלך) גרמה לדונלד להתחיל לצוד אותה שוב, מה שהוביל לשושלת של ציידים שרדפה אותה עד ל-1996. באותה השנה, הצייד האחרון הקים את ארגון החוצבים.

סיפור מרתק.

גרגוילים- הקומיקס! פרק 12- פניקס

 הגענו לסוף... תם ולא נשלם. איך ברוקלין יחזור להווה? ואיך הקומיקס של גרגוילים יסתיים?

https://readcomiconline.to/Comic/Gargoyles-2006/Issue-12?id=117806

ב-1997, נשמע המונולוג של גוליית. ברוקלין, אלף שנים קודם לכן, שואל את עצמו האם יחזור אל השבט. הוא יודע טוב מאוד שהוא כאן כדי לעצור את קונסטנטין העריץ ולהגן על הגרימורום. אבל ולמונט לקח אותו. זה הראשון משלושת מפתחות הכוח, הדרך לאבלון. גורלה של סקוטלנד בידיו. מרי מעצבנת אותו ומפילה אותו מהכרכרה, אז ולמונט מתעצבן.

ברוקלין בינתיים מבטיח לעצמו שיחסל את קונסטנטין ואת קריאתו לרצח גרגוילים. אבל הוא יודע- דמונה מתכננת לבגוד בכולם. דמונה אומרת לברוקלין שבניגוד לגוליית, היא לא סומכת על בני אדם. היא יודעת שכשיסיימו להילחם ביניהם, הם יטבחו בגרגוילים. קונסטנטין בינתיים מבטיח לצ'לבים שהוא יוכל לעכב את הקרב עד הזריחה, ואז הוא ינפץ את הגרגוילים. וגיל קומיין מוצא את בוד- הבן של הגרים (קנת'), הנסיך לעתיד. זה ירח הציידים, וכולנו יודעים מה החשיבות עבור גיל קומיין. פינדלך יורד על בריגטי שזה מה שיצא מגיל קומיין. יש לציין שהשניים הם אחים למחצה- אבל בריגטי הבוגר יותר לא קיבל את השליטה במוריי מאביהם, כי אמו הייתה איכרה. פינדלך הציע לו חלוקה- אבל בריגטי העדיף לשתף פעולה עם קונסטנטין הרוצח ולזכות בכל.

מאול צ'לבים עוצר את ולמונט לפני שהוא מטיל גשם מוות- גשם חצים. גרגוילים מתים. הסוסה מתה. אבל ברוקלין חותך לוולמונט את היד עם הגרימורום בחרב. דמונה, בהגנת המגן של צ'לבים, מבטלת את הכישוף. פינדלך עצוב על מות אחיו בריגטי בגלל גשם החצים. גיל קומיין כועס כל כך. אבל פינדלך מסרב להרוס את שושלת אחיו. קונסטנטין שוב תוקף, הייתרון עבר אליו, וקנת' מבטיח שמאול צ'לבים יוכל לשלוט במקומו. אולם קנת' מצליח להשתלט על קונסטנטין.

ברוקלין רואה שהגרימורום אצל דמונה, ואז הפיניקס מופיע. ברוקלין מבין שהוא סיים את משימתו, ואפילו לא יראה איך הכול יגמר. דמונה בינתיים מוציאה את חצי שער הפיניקס שלה, וברוקלין מחזיר בחשאי לפינלה את הגרימורום. פינלה ומרי מבקשות לחזור עם ברוקלין.

וב-1997, הפיניקס בדיוק לקח את ברוקלין. אבל לפתע נשמע קולו של ברוקלין- איבדו אותו לנצח? לארבעים שנים? ארבעים שניות? ריקוד הזמן נגמר. גוליית בינתיים מקבל את הודסון ולקסינגטון שחזרו מאנגליה- עם קולדסטון וקולדפייר. ברודוויי מגיע ומסביר לגוליית שגם ברוקלין יצא לטיול...

מסתבר שברוקלין לא הצליח לשלוט בפיניקס. הוא שונה כל כך- הוא קפץ בזמן במשך ארבעים שנה. הוא מצא בת זוג- קטאנה. ויש להם בן- נאשוויל. חיית מחמד- פו דוג. וביצה של קטאנה- אגווארדו. הודסון מקבל את השבט החדש. אליסה מגיעה להזהיר את כולם מהלהקה ומופתעת ממה שקורה. אבל בכל אופן- ג'קיל הוציא את וולף והיינה מהכלא, והם חוגגים בטיימס סקוור. גוליית אומר שכל השבט יצטרף לחגיגה. השבט נופץ, והם נשארו שישה- ותוך שלוש שנים, הם הוכפלו ויותר! כמו הפיניקס, השבט קם לחיים!

תוספות קטנות: הפיניקס שיגר את מרי, פינלה וברוקלין לשנות ה-70, שם הם נתנו את הגרימורום לזאנאטוס (וגרמו לו לשתף פעולה עם דמונה ולהחיות את השבט). ברוקלין המשיך את הרפתקאותיו, פגש שבט גרגוילים סיני, סייע במלחמה חללית בעתיד, פגש את קטאנה ביפן הפיאודלית ואולי פגש עוד דמויות לפני שחזר.

וכאן הסתיים לנו המסע של הגרגוילים. להתראות, חברים. היה נעים.

גרגוילים- הקומיקס! פרק 11- עריץ

אז מה קורה לברוקלין במסעו אל העבר? איך מלחמת המלכים הסקוטית תסתיים? ומה עם דמונה?

https://readcomiconline.to/Comic/Gargoyles-2006/Issue-11?id=117805

אז ב-997, ברוקלין, מרי ופינלה מגיעים לטירת ווייברן החרבה. ברוקלין רואה את הפסלים של השבט, קפואים, ומרי מופתעת שברוקלין, שחזר הביתה, רוצה לחזור לבית אחר. הוא צריך את שער הפיניקס כדי להגן על מרי ופינלה, וגם על הגרימורום. המלך קונסטנטין, בינתיים, מגלח את שיערו. מסתבר שכוחות מלך סקוטלנד מתקדמים אל קרב עם כוחות קונסטנטין. אבל קונסטנטין דורש מבריגטי שישאיר את גיל קומיין אצלו. מוולמונט, קונסטנטין דורש לדעת מה יקרה עם האויבים האחרים. הוא רוצה לחסל את כל המתחרים לכתר. ולמונט אומר שהוא קרא בטופרי עז והוא מסיק שהמכשף וקתרין עזבו את העולם יחד עם טום. אבל הגרימורום עוד בסקוטלנד. ולגביו צריך להתכונן.

ברוקלין בוהה בינתיים בפסל של עצמו. הוא מרגיע את מרי שגוליית ראה את טום ושהוא אף התחתן. אבל הוא מעדיף לא לספר על העתיד, למרות שגוליית טען שרצף הזמן נשאר קבוע. לצערו, החצי של שער הפיניקס שגוליית לקח נשאר בתיק שלו- שגם התאבן. אבל לפחות הוא לא צריך לדאוג לגבי החצי השני, שנמצא אצל דמונה. דמונה, אגב, מדברת עם שבט הגרגוילים הפליטים שלה, ומדווחת להם על איך שגיל קומיין והשאר השמידו פסלי גרגוילים. היא נודרת שעליהם להרוג אותם.

ונאמני המלך הסקוטים מדברים על זה שלא ימצאו את הגרגוילים המסתתרים כדי לבקש מהם עזרה. פינלה, מרי וברוקלין המאובן מגיעים אליהם. הנסיך מאול צ'לבים מתעמת עם פינלה, שמבטיחה שלא התכוונה שקונסטנטין ירצח את אביו, המלך קנת'. אבל פינלה מבטיחה שיוכלו לנקום בו. פינדלך מציע לנסיך להסכים. ובשקיעה, ברוקלין מתעורר. הוא מבטיח גיבוי. מרי מופתעת שהוא מבטיח גיבוי מצד דמונה. ברוקלין אומר שאולי יוכלו לנצל אותה. ומציע לאנשים לקרוא ספרי היסטוריה.

דמונה אכן פוגשת בברוקלין, והם מתעמתים. ברוקלין כועס מאוד, כי למרות שזאת דמונה הישנה, היא עדיין בגדה בהם וגרמה לחורבן השבט. ברוקלין אומר שהוא שרד כי היה במדגרות, מה שנכון, אבל שהמכשף הפך את כל השאר לאבנים. וגם חוקר את דמונה איך היא שרדה.

פינלה ומרי מופתעות לגלות שאין לגרים שום מכשף עבור הגרימורום. פינלה רוצה להטיל בעצמה כישוף. ובינתיים, קונסטנטין מצווה להרוג שליח של הגרים. נגד כל חוקי המלחמה. מסתבר שגיל קומיין איפר את קונסטנטין כאילו הוא לבוש במסכת הצייד. הצבאות מתקבצים וחייל מבקש מפינלה לשרוף את הגרימורום אם המצב יהיה נואש. הקרב מתחיל. מאול צ'לבים וקונסטנטין נלחמים.

דמונה והגרגוילים אכן מגיעים. אבל התכנית שלה  היא שאחרי שקונסטנטין ימות, היא תחסל את מאול צ'לבים והשורדים. ובינתיים, ולמונט גונב את הגרימורום מפינלה. ורוצה גם הוא שהגרים וקונסטנטין ייפלו. כל אחד מהם רוצה את גורלה של סקוטלנד...

בפעם הבאה, הפרק האחרון בקומיקס.