החלטתי לבצע סיכום קטן ואחרון לגרגוילים. וספציפית על העלילה החשובה ביותר בעיניי- עלילת דמונה-מקבת'. עלילה שדי שולטת בארבעת פרקי "עיר האבן" האהובים עליי. ושונה מאוד מסיפורו של שייקספיר.
בפרק הרביעי של הסדרה, דמונה מופיעה ומסבירה שהיא יצאה בדאגה לחפש את גוליית כשזה יצא עם הודסון לרדוף אחרי הוויקינגים, ולכן היא הפכה לאבן מחוץ לטירה עם שחר, ושרדה את ניפוץ פסלי הגרגוילים וטבח השבט. לטענתה, כשהיא כבר מצאה את גוליית והשאר מאובנים בשנת אבן "עד שהטירה תעלה מעל העננים", וביקשה מהמכשף להטיל גם עליה את הכישוף. זאנאטוס, כך היא טענה, לקח אותה לאוסף האישי שלו, וכשהתקין את הטירה על גג הבניין שלו, היא התעוררה גם כן יחד עם השאר. כמובן שזהו שקר.
בפרק 7, דמונה אומרת לברוקלין שהסיפור על איך באמת שרדה הוא "סיפור ארוך". בפרק 9, מקבת' מגיע ומנסה לחטוף את הגרגוילים בטענה שכשדמונה תבוא להציל אותם, הוא יהרוג אותה. לפני שמקבת' מבין שדמונה והשבט מסוכסכים, ולכן היא לא תבוא, הוא אומר שלא רק שהוא מכיר את דמונה- הוא נתן לה את שמה (לגרגוילים, פרט לגוליית, לא היו שמות במקור). הסיפור נחשף במלואו לאט לאט.
בזמנו דמונה שיתפה פעולה עם הרב-מג, כי היא רצתה ללמוד קסם. היא הפכה לשוליה שלו, למדה ממנו לקרוא וגם לימדה את גוליית לקרוא. זה לא היה זמן מאושר כל כך עבורה. בזמנו "מלאכית הלילה" קיבלה פקודה מהרב-מג לגנוב את שער הפיניקס (חפץ שמאפשר מסע בזמן) מהנסיכה אלנה- אחותה של מלכת נורמנדי שעמדה להתחתן עם נסיך טירת ווייברן, מלקולם. אלנה הביאה את שער הפיניקס כנדוניה מאבא שלה. הרב-מג אמנם ניסה לגנוב ממנה, אבל מה שקרה היה שמשפחת זאנאטוס- דייוויד, פוקס ופטרוס- נסעו בזמן מהעתיד והצילו אותה.
המלאכית גנבה את השער, אבל דמונה עצמה הופיעה מהעתיד עם שער הפיניקס, ולקחה את עצמה ל-994- כדי שתראה שיקרה טבח בטירה. היא ביקשה ממנה להשתמש בשער הפיניקס להשמיד את בני האדם במקום. אבל מלאכית הלילה סירבה להיות כזאת. בסיום ההרפתקה גוליית לקח מדמונה את שער הפיניקס והחזיר את כולם לזמן שלהם. זה סיפור אחד, אבל העניין היה שהמלאכית הוטרדה מאוד מהטבח המתקרב ונפרדה מהרב-מג. המלאכית התחילה לחשוש מבני האדם ומהיחס שלהם אליה. בעיקר כשהנסיכה קתרין, היורשת של הנסיך מלקולם, סלדה מהגרגוילים.
המלאכית וקפטן המשמר החליטו לבגוד בטירה ולתת לה ליפול לידי הוויקינגים של הייקון. אבל התכנון היה שגוליית ייקח את השבט לרדוף אחרי הוויקינגים בלילה, כדי שהייקון, בפעולת הסחה, יכבוש בינתיים את הטירה. אבל גוליית לקח רק את הודסון איתו. הקפטן החליט שהייקון יתקוף ביום במקום. זה מה שהוביל לטבח, אבל המלאכית ידעה שהיא תהיה חסרת אונים ביום. היא לא רצתה להודות בבגידתה, ולכן פשוט ברחה להתחבא בחוף בלי להזהיר אף אחד. ככה, חברים, דמונה שרדה את הטבח.
המלאכית התעוררה לילה אחרי הטבח וראתה את מה שקרה. היא התחבאה מגוליית, ועד שיצאה מהטירה, המכשף כבר הרדים את השבט. אבל היא החליטה שמי שאשם בכך הם בני האדם. היא החליטה להשמיד אותם, כי היא לא יכלה לסבול את זה שהכול היה באשמתה. היא ראתה את הנסיכה קתרין, טום והמכשף לוקחים את ביצי הגרגוילים ונוסעים איתם. המלאכית נשארה לבד. וכאן... הסיפור התחיל להסתבך.
עכשיו אנחנו צריכים לדבר על המלוכה הסקוטית. קתרין הביאה את המכשף ואת טום אל הדוד שלה ואחיו של הנסיך מלקולם- המלך קנת' השני (מלך בין 971 ל-995). קנת' היה חייב לגרגוילים- בזמנו הוא היה ארבע שנים בגלות באנגליה, ורק בעזרתם הוא ניצח את המלך קולן. במשך שנה קת'רין הייתה בטוחה בחצר של דודה. וכאן נכנסו התככים- קנת' רצה את פינלה לאישה. אבל פינלה העדיפה את בנו של קולן- קונסטנטין (קנת' חס על חייו). היו לקונסטנטין תומכים והוא שיכנע את פינלה לספר לקנת' באורווה שהיא רוצה לחיות איתו ולא עם המלך. הכול היה תכסיס- קונסטנטין רצח שם את קנת'. קונסטנטין השלישי הפך למלך סקוטלנד. הבעיה היחידה- קתרין. הבנים שלה יהיו אחיינים של קנת', ולכן קונסטנטין רצה להתחתן איתה. טום, שראה את הרצח של המלך, ברח עם פינלה, המכשף, מרי והנסיכה לאבלון.
פינלה ומרי לקחו את הגרימורום ולא הגיעו לאבלון. כאן מסופר לנו בקומיקס- קונסטנטין רצה לחסל את הגרגוילים כדי להבטיח שלא יתמכו ביריבו- קנת' השלישי, האחיין של קנת' השני (נבחר להיות הסגן של קנת', בניגוד לאלו שאחריו שפשוט ירשו את האבות שלהם). לקנת' הייתה תמיכה מצד בני דודיו- מאול צ'לבים ופינדלאך שליט מוריי. בתגובה, הביא קונסטנטין את אחיו למחצה של פינדלאך- מייל בריגטי. ואת הבן שלו- גיל קומגיין.
כאן חשוב לציין- המלאכית חיה מפשיטות מזדמנות, ובמהלך אחת מהן, היא הייתה באסם. גיל קומגיין נכנס לשם בטעות והמלאכית שרטה אותו וצילקה אותו. גיל קומגיין נשבע לנקום בה ובכל הגרגוילים. ואכן, קונסטנטין מאוד חיבב את הצעיר שונא הגרגוילים הזה. קונסטנטין נהרג בקרב ראת'אינבראמונד ב-997 בידי הברית המשולשת. גיל קומגיין שרד כי פינדלאך לא רצה לחסל את שושלת אחיו.
קנת' מלך, אכן הגרים יצא המנצח מהסיפור הזה. אבל שמונה שנים לאחר מכן, מאול צ'לבים, בן דודו והיורש ה"אמיתי" לכתר, חיסל את קנת' השלישי והפך למלך מאול צ'לבים השני. היו לו שלוש בנות- הבכורה הולידה את דאנקן, וצעירה יותר התחתנה עם פינדלאך והולידה את מקבת'.
בחזרה למלאכית שלנו. היא הנהיגה שבט גרגוילים פליטים, אבל גיל קומגיין המבוגר לבש מסכה שחורה עם סימני שריטות אדומות, כמו הצלקות שלו, והפך ל"צייד"- אויב הגרגוילים הגדול. עכשיו אנחנו מגיעים לעניין של אבלון. תבינו, כשאוברון מלך הפיות נטש את אבלון- הוא ביקש מאחיות הגורל לשמור עליו נטוש. המכשף סילק משם את אחיות הגורל ונכנס פנימה עם קת'רין וטום. הרב-מג ניצל בידי עצמו מהעתיד מנפילה למוות. הרב-מג מהעתיד לקח את הרב-מג המקורי (סיפור מעניין של זמנים) והבטיח להחזיר לאחיות הגורל את אבלון בתנאי שיסייעו לו במלחמה. לכן, הוא הציע את דמונה ואת מקבת' כעוזרים.
בסביבות 1020, הנסיך דאנקן, בן בתו הבכורה של מאול צ'לבים, כבר היה בערך שליט למרות שאביו עדיין היה חי. אבל מקבת' היה בוגר ממנו (אם כי בן של בת צעירה יותר). דאנקן חשש שפינדלאך האהוד יצליח להביא את בנו מקבת' למלוכה. הוא שלח את גיל קומגיין הצייד לרצוח את פינדלאך, כשבתמורה גיל קומגיין יהפוך לשליט מוריי במקום פינדלאך. אך אחיות הגורל אמרו למלאכית ללכת לשם ולתקוף את הצייד. פינדלאך אמנם נרצח, אבל הצייד ברח מהמלאכית לפני שהפסיק לחסל גם את מקבת'.
גיל קומגיין הפך לשליט מוריי. אבל דאנקן לא נח. ב-1032 נולד לו בן חדש, קאנמור. הוא רצה שגיל קומגיין יחסל הפעם את מקבת' כדי להבטיח שלא יהפוך למלך לעולם. גיל קומגיין סירב, מה היה לו כבר להרוויח? הוא היה השליט ונשוי לגרוך. דאנקן מצא פתרון אחר- הוא סיפר למקבת' שגיל קומגיין הוא זה שרצח את פינדלאך. עכשיו הם ילחמו ואו שמקבת' ימות, או שגיל קומגיין לפחות ימות ואז אף אחד לא יחשוף שדאנקן היה מעורב ברצח של פינדלאך. אבל אחיות הגורל שוב פעם אמרו למלאכית לתפוס את הצייד בטירה. המלאכית הזקנה חיסלה את גיל קומגיין, ומקבת' הציל את חייה. המלאכית ברחה לה. מקבת' הפך לשליט מוריי ולקח את אשתו של גיל קומגיין, גרוך (מעכשיו ליידי מקבת') ואת בנה (שלא יודעים אם ממנו או מגיל קומגיין), לואך.
אבל דאנקן לא ויתר. הוא לקח את מסכת הצייד. ב-1034 הוא מונה לתפקיד המלך לאחר מות אביו. ב-1040, מקבת' ודאנקן צעדו עם בניהם, לואך וקאנמור. מקבת' מנע מדאנקן לחסל את השבט של המלאכית בשנת האבן שלהם, כי הוא היה חייב לה. ואז הם נתקלו באחיות הגורל שקבעו שמקבת' יהיה למלך סקוטלנד. זה הספיק לדאנקן- עכשיו הוא הודיע שיחסל את מקבת' וגם ישמיד את כל הגרגוילים כדי שלא יעזרו לו. מקבת' ביקש מהמלאכית ליצור ברית נגד דאנקן. אחיות הגורל הגיעו והודיעו שאם המלאכית תסכים לזה, הן יחליפו בגילים שלהם. המלאכית, בת 52 בשנות גרגויל וזקנה מחייה הקשים, הסכימה. האחיות הטילו כישוף כובל על המלאכית ועל מקבת'. מקבת' הזקין לגיל 52 והמלאכית הפכה לבת 35 בשנות גרגויל.
המלאכית ומקבת' חיסלו בקלות את צבאו של דאנקן. מקבת' הפך למלך סקוטלנד סופסוף, הודיע על תחילת שיתוף פעולה עם הגרגוילים ואמר שכיוון שסגניתו נלחמת כמו שדה- היא תיקרא דמונה מעתה. ואכן, בשבע עשרה השנים הבאות, דמונה מצאה ביטחון. הגרגוילים האחרים הצטרפו אליה והשבט גדל. אבל מקבת' עשה את הטעות של אביו. כמו שאביו השאיר את גיל קומגיין בחיים ושילם על כך בחייו, מקבת' ביקש לגרש את קאנמור לאנגליה. קאנמור לקח את מסכת הצייד של אביו- כל צאצאיו נשאו אותה מאז.
ב-1057, קאנמור, בתמיכת האנגלים, פלש לסקוטלנד עבור הכתר, תחת מסכת הצייד. בוד, אביה של ליידי מקבת' ובנו של קנת' השלישי, הודיע למקבת' שיש דרך לנצח את הפלישה. האנגלים פלשו לסקוטלנד רק בגלל הגרגוילים, כי את שלהם הם חיסלו מזמן (מסתבר שלא). אם מקבת' יזנח את דמונה, האנגלים ינטשו את הקרב וקאנמור יישאר לבד. לואך מחה על איך שאביו מקשיב להצעה לבגוד בדמונה. מקבת' אמר שמלך חכם שוקל את כל האפשרויות. דמונה שמעה וחשבה שמקבת' מתכוון לבגוד בה. דמונה כמו דמונה פקדה על השבט שלה לנטוש את מקבת', כך שטירת מוריי ננטשה (ולאחר מכן גם כל שאר השבט של דמונה הושמד).
מקבת' והליידי ברחו מהטירה, ונתקלו בקאנמור ובדמונה. מקבת' התעמת עם דמונה וקאנמור דקר אותו בגבו. הוא הרג אותו (ואת דמונה גם?). הוא ברח. בוד הכריז על נכדו לואך כמלך החדש, ושניהם עזבו להמשיך את המלחמה נגד קאנמור. אבל כשליידי מקבת' התאבלה על בעלה, אחיות הגורל החיו אותו ואת דמונה. לכישוף היה עוד תנאי אחד- מקבת' ודמונה הם בני אלמוות. הם לא יכולים למות. הדרך היחידה שלהם למות הייתה שאחד יחסל את השני (ואז ימות בעצמו). והם גם מרגישים אחד את הכאב של השנייה. מקבת' ביקש להמשיך להילחם, אולם ליידי מקבת' ביקשה ממנו לא לסכן את לואך. גם ככה היו שמועות שמקבת' משתמש בכישוף, ודבר כזה יחסל את התמיכה בו. מקבת' נפרד ממנה. הוא הלך לטייל בעולם במשך 937 שנים עד לתחילת סיפורנו.
לואך החזיק מעמד שנה. קאנמור ניצח אותו והפך למלך סקוטלנד ל-35 השנים הבאות! לאחר מותו, אחיו דונלד ירש אותו, והמלוכה הסקוטית המשיכה לעבור טלטלות. דמונה יצאה לטייל בעולם. אבל תקרית עם דונלד, הבן של קאנמור (לא המלך) גרמה לדונלד להתחיל לצוד אותה שוב, מה שהוביל לשושלת של ציידים שרדפה אותה עד ל-1996. באותה השנה, הצייד האחרון הקים את ארגון החוצבים.
סיפור מרתק.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה