יום ראשון, 8 ביוני 2025

עשרים שנה לשמינייה- תגובת נגד למאמר אנטי

 בטור הבא, אדם מסוים מנסה להסביר לנו למה השמינייה הייתה סדרה גרועה תכל'ס. הוא לא צפה בה בזמן אמת, הוא היה ילד YES, הוא השלים אותה עם שני חברים שגם ככה היו נגד.

https://www.comicon.co.il/article/hashminia-20-years-overview?fbclid=IwY2xjawKytjFleHRuA2FlbQIxMQBicmlkETExY0EwN0FCcjE0OGplNnNMAR7olN1MnJcOdSe9qx17vndUeJskZQBVdGsvf2-UQGR6YyFnh_2BFPrhlDfMlg_aem_yTto29ErFNqNcEfH0I61MA


אני מתכוון להביא את תגובות הנגד שלי.


האיש ישר מתחיל בטענה צבועה ובעייתית, וגם מתנשאת- מומלץ להתקדם הלאה. זה לא שונה מאלו שאומרים שאתה צריך לשחרר מהארי פוטר, למשל (למרות שעם חברים שלו הם כנראה גם יגידו את זה). זה גם לא קשור לסדרה- הוא מאמין שהיא לא טובה ולכן צריך "להתקדם הלאה". זה לא מבוסס על ראייה אובייקטיבית של הסדרה, אם מישהו אוהב את הסדרה- באמת אוהב- למה להתקדם הלאה? מה גם שמדובר בבן אדם שמנהל קבוצה של הפיג'מות, לא שמעתי אותו אומר לעצמו להתקדם הלאה. למען האמת, כשאמרו לו את זה הוא חסם אנשים...

האיש מפליא וטוען על ייצוג שטחי של דמויות ופשטות. זאת סדרה לנוער, כמובן. מדובר בסדרה שאמורה להיות יחסית פשוטה, היא לא אמורה להיות כל כך עמוקה. מה גם, היא מנותקת ממה שקרה בסדרה. הוא מתעלם מכל תהליך שעוברות הדמויות- בכוונה? - ומנסה להסביר שניני תמיד פחדן, אדם תמיד רע, ועוד. זה פשוט מתעלם ממה שקרה להם. עוד דבר זה שהוא טוען שלמרות שזאת "סדרה לילדים" היא מבוססת על בני נוער, וזה לא קהל היעד הנכון. שוב- זה לא משהו חדש, זה תמיד קורה בכל הסדרות. זה משהו כזה חמור? מה גם- הוא מעריץ של סדרה שהתמקדה באנשים בני 20+ בערוץ הילדים. עם כל הכבוד, נוער עוד צפה אז בערוץ...

משהו שפגע באותו אדם מאוד זאת הטענה המוזרה הבאה: "הדמויות השונות אולי מאופיינות בשואו-בייבל (אם קיים כזה) להיות מאוד מוצלחות כל אחת בתחומה, אבל בסופו של דבר, הדברים שהם אומרים על כל אחד מהתחומים האלו מתחלקים לשני סוגים, ששניהם מביעים עצלנות תסריטאית: או שמדובר במידע מאוד בסיסי ופשטני על התחום או על אנשים בולטים בתחום, כזה שניתן לקרוא בשורה הראשונה של הערך המתאים בויקיפדיה, או שמדובר בשטות מוחלטת וגמורה שזורקת מילים גדולות ולועזיות - שהשחקנים בעצמם לא יודעים משמעותם - ושאין בהם בכלל משמעות המתכנסת לכדי היגיון של העולם האמיתי".

ואני שואל- למה אכפת לי שזה לא האקינג אמיתי?! ואם מחר בבוקר יעשו סדרה ויגידו שהתנ"ך שיקר ויש שם סיפור אחר, הוא גם יתעצבן?! זאת לא סדרה להאקרים, אלא לילדים. זה מזכיר לי אנשים ששואלים איזה מסע בזמן היה באי, של חורים שחורים או של מהירות האור. התשובה- מסע בזמן. לא מעניין אותי מה, לא כל דבר שאני רואה שם אמיתי. יכול להיות שגם דאוס טעתה בזה, אז מה?

הוא גם נורא שונא את החידות, וכאן הביקורת שלו לא עקבית: החידות קלות מדי? בושה. החידות קשות מדי? זה מתנשא. למה? מה זה משנה שהחידות קלות? הוא יודע כמה פעמים אני פתרתי חידות בסדרות שאני אוהב? וחוץ מזה, החידה ה"מתנשאת" שהוא אומר היא חידה שאמורה להיות בלתי פתירה, אני לא אמור לנסות לפתור אותה, מה גם שהיא צופן של טרוריסטים. כל הקטע זה שכשהכל מתחוור לשמינייה זה מפתיע גם אותנו. ובכלל- מה יותר מתנשא מלקבוע לי שמתנשאים מעליי?!

עוד טענה שלו: "אי אפשר היה לצלם את כולם, וזה נורא כי מתרצים למה הם לא פה". זה קורה כל הזמן, בהמון סדרות, ושוב פעם- מה זה משנה? מסבירים לך עלילתית למה דמות איקס לא הייתה. מה כל כך דחוף לו? כשאלונה נעדרה מהפיג'מות ולא הסבירו, זה היה בסדר?

עוד טענה מוזרה שלו, שהיא בכלל לא קשורה לסדרה, היא שהערוץ הפר את זכויות היוצרים בשימוש בפסקול, והוא מנופף באצבע כמה זה אסור וחמור. קודם כל, לא מבין למה זה מעניין אותי, אני לא בטוח שבכל הפקה שמרו על כל הכללים השונים. מה שאתם לא יודעים זה שהוא ושני חבריו כועסים על ערוץ הילדים שהאשים אותם בהפרת זכויות יוצרים. לכן הם מנסים להגיד "ראיתם?! גם הערוץ הפר! הוא יותר גרוע מאיתנו!". מי אתה שתפיץ טענה כזאת? יש לך הוכחה שלא שילמו? כבר היו מקרים שהוא טען שהפקות עשו כל מיני דברים אסורים, באף אחד מהם הוא לא גיבה את זה. וגם- מה זה משנה לי על הסדרה? מי שופט סדרה לפי "האם שמרו על כללים נאותים בהפקה שלה"?

עוד דבר מטומטם- הרעיון שלו שהתגובות נגד הריבוט היו גזעניות. זה טיעון שקל לבוא ולטעון אותו, רק תגיד שאנשים גזעניים והרוב לא יבדקו. מה שהוא לא מספר היה שהריבוט היה פלופ מההתחלה- ליהקו לבן לשחק אח של שחורה, אף אחד לא לקח את זה ברצינות מלכתחילה כי ראו שהליהוק תמוה. זאת לא "גזענות" להגיד ששחורה ולבן לא יכולים לשחק אחים תאומים. אם היו מלהקים ילדה בת שש לשחק סבתא, היית טוען שזאת שנאת ילדים לצאת נגד הליהוק? בוודאי שלא!

הקטע הכי מוזר זה השנאה שלו לאיחוד. למה? כי זה איחוד רק למען השיווק. לא כמו הפיג'מות, כמובן, שהתאחדו אך ורק למען האומנות. מה, אילן שם, הם לא ממוסחרים. הוא נשמע כמו פרנסין בארתור. למה האיחוד שהוא אוהב הוא טהור ונקי, והאיחוד השני הוא סחיטת לימון? ניחשתם נכון- הוא פשוט לא אוהב את הסדרה האחת ואוהב את השנייה.

לסיכום- רוב הטענות של המאמר נראות יותר כמו הערות רגשיות משנאה לסדרה ולא משהו רציני. סדרה לנוער לא חייבת להעמיק טכנית או פסיכולוגית, הם לא צריכים לחקור את ההאקינג לעומק ולעשות תואר במחשבים כדי לכתוב האקר. הוא גם מתעלם מההתפתחויות השונות של הדמויות. סדרה ריגשה את כולנו, גם אם יש בה חלקים שהם קצת קרינג'יים (בגלל התקופה), אני עדיין צופה בה ונהנה מאוד. הוא לא נהנה? מצוין. אבל אל תגיד לי שאני צריך להתקדם, ובטח ובטח אל תגיד לי שמתנשאים עליי. כי אם כבר, אתה (ושני החברים שלך) יוצאים מתנשאים כהוגן. וכולנו זוכרים מה ניצן אמרה על זה.

יום שבת, 24 במאי 2025

ניתוח הקהל של WWE במהלך השנים- 1991-2006

הקהל של ה-WWE במהלך השנים:

מקום 6 בשנים של ה-WWE


מקום 11 בשנים של ה-WWE
קהל ממוצע של WCW ב-1992: 1,850 איש
מקום 13 בשנים של ה-WWE
קהל ממוצע של WCW ב-1993: 960 איש (השנה הכי חלשה בתולדותיהם)



מקום 15 בשנים של ה-WWE- השנה הכי חלשה בתולדותיהם
קהל ממוצע של WCW ב-1994: 1,620 איש




מקום 14 בשנים של ה-WWE
קהל ממוצע של WCW ב-1995: 2,207 איש




מקום 8 בשנים של ה-WWE
קהל ממוצע של WCW ב-1996: 3,439 איש




מקום 5 בשנים של ה-WWE
קהל ממוצע של WCW ב-1997: 5,472 איש (השנה הכי צמודה אי פעם בין הארגונים)




מקום 3 בשנים של ה-WWE
קהל ממוצע של WCW ב-1998: 8,029 איש




השנה הכי טובה בתולדות ה-WWE
קהל ממוצע של WCW ב-1999: 5,511 איש



מקום 2 בשנים של ה-WWE
קהל ממוצע של WCW ב-2000: 2,677 איש (השנה עם הפער הכי גדול בין הארגונים)




מקום 4 בשנים של ה-WWE
קהל ממוצע של WCW ב-2001: 1,998 איש (לשלושה חודשים)





מקום 7 בשנים של ה-WWE


מקום 9 בשנים של ה-WWE




מקום 12 בשנים של ה-WWE




מקום 10 בשנים של ה-WWE

החודש הכי גרוע: ספטמבר 1995 (1,940 איש בממוצע).
החודש הכי טוב: מרץ 1999 (13,404 איש בממוצע)

WCW מעולם לא עקפה את ה-WWE בממוצע שנתי.
החודשים היחידים ש-WCW השיגה יותר קהל מה-WWE: ספטמבר 1995 (2,140 איש לעומת 1,940), נובמבר 1996 (4,037 איש לעומת 3,861), דצמבר 1996 (3,911 איש לעומת 3,500),  אפריל 1997 (6,024 איש לעומת 5,425), יוני 1997 (6,678 איש לעומת 5,359), ספטמבר 1997 (6,811 איש לעומת 4,348), דצמבר 1997 (7,649 איש לעומת 6,616), ינואר 1998 (8,203 איש לעומת 7,603), יולי 1998 (10,359 איש לעומת 9,549).

אנשים שחשוב לציין שלא היו אלופים ונחשבו למושכי הקהל: אחרי ששון הפסיק לעבוד בלו"ז מלא בפברואר 1997, סטיב אוסטין וברט הארט, עד שברט עזב בנובמבר. ואוסטין היה לבד. אוסטין המשיך למשוך עד נובמבר 1999. בין נובמבר 1999 לנובמבר 2000- טריפל אייץ' ורוק. בין נובמבר 2000 לאפריל 2001- רוק ואוסטין. בין אפריל 2001 לינואר 2002- אוסטין. בין ינואר ליולי 2002- אוסטין וטריפל אייץ'. ובין אוגוסט 2002 ליוני 2004, היו טריפל אייץ', אוסטין עד מרץ 2003, ברוק לסנר, קורט אנגל, JBL, אדי גאררו, אנדרטייקר ועוד.

יום שישי, 10 בינואר 2025

סיכום טריטוריות NWA

ה-NWA, שנוצרה ב-1948, הייתה גוף מארגן של ארגוני היאבקות, ששלטו בתחום עד לשנות ה-80. בשליטת הפרומוטרים האזוריים של ה-NWA, הגוף הזה פיקח על מערכת הטריטוריות, בה הארגונים הכירו באלוף עולם אחד, החליפו ביניהם מתאבקים והגנו על השלמות הטריטוריאלית של שאר החברים. הטריטוריות נחשבו לארגונים חשובים ושיתפו פעולה אחת עם השנייה.

אלו הארגונים של ה-NWA.



הטריטוריות מחוץ לארה"ב היבשתית:

JWA ביפן- ארגון ההיאבקות הראשון ביפן. התבסס בעיקר על מתאבקי סומו שנקמו באמריקנים הרעים. כוכב הארגון והמנהל שלו היה ריקידוזאן, הגיבור הגדול של היפנים, שייסד את התחום. הארגון ספג מכה לאחר הירצחו בגלל קשרים למאפיה, ואותו ירשו טויונובורי ואחריו ג'ייאנט באבה ואנטוניו אינוקי.

אול ג'פאן- היורשים של JWA, שהוקמו בידי ג'ייאנט באבה, הכוכב הכי גדול שהגיע מיפן לארה"ב. באבה השתמש בסגנון אמריקני ושיתף פעולה עם רבים מה-NWA. הוא אף הגיע לארה"ב, שם הצליח כיפני ענק מאוד, וזכה באליפות ה-NWA לשבוע. לימים פרש מהארגון עם קריסת הטריטוריות.

CMLL במקסיקו- הארגון הישן והוותיק ביותר בעולם, הסניף המקסיקני של ה-NWA. בעיקר התמקד באליפות המשקל הכבד קל, ומתאבקי לוצ'ה במשקל קל. גם נטשו את הארגון לאחר הקריסה של ה-NWA. הכוכב הגדול שלו היה אל סאנטו.

WCW- הטריטוריה האוסטרלית של הארגון, נוהלה בידי ג'ים בארנט שהיה האיש החזק ב-NWA. הייתה תקופה שהארגון הזה בער והביא המון כוכבים מחו"ל, אבל נפילת הממשלה שבארנט תמך בה הובילה להתייבשות הטריטוריה.

היאבקות פולינזיה- הארגון ששלט במדינת הוואי. נוהל בידי אד פרנסיס ואחר כך בידי פיטר מאיביה, ולאחר מותו, אלמנתו ליה מאיביה. הארגון התבסס בעיקר על מתאבקים סמואים באי, ועל הילים יפנים שבאו גם כן. עוד כוכב גדול היה דון מוראקו. נחשבה לטריטוריה טובה מבחינת איכות חיים וחופים יפים, אבל קשה ביותר להבאת קהל ללא גודל.

WWC- הארגון ששלט בפורטו ריקו, נשלט בידי משפחת קולון, ואב המשפחה והכוכב הבלתי מעורער, קרלוס. מצד אחד, טריטוריה שהצליחה מאוד בשנות ה-80, והרוויחה יפה. מצד שני, הייתה עם תנאים גרועים וקהל כועס במיוחד. הרצח של ברוזר ברודי הוביל בתורו לעזיבת המתאבקים האמריקנים את הטריטוריה, שלא התאוששה מאז.


הטריטוריות הקנדיות:

מונטריאול- הטריטוריה שבה שלט אדי קווין. התמקדה בקטטות ובגימיקים. הכוכבים הגדולים היו ייבון רוברטס, אדוארד קרפנטייה וז'אק רוז'ו האב.

אטלנטיק גרנד פרי רסלינג- הטריטוריה שהייתה באזור נובה סקוטיה. הייתה שייכת לאמיל דופרי. הכוכב הגדול שלו היה פרנצ'י מרטין.

מייפל ליף רסלינג- הטריטוריה של טורונטו. הייתה שייכת למשפחת טאני, ולאב המשפחה פרנק. הכוכב הגדול שלהם היה וויפר ווטסון, ולפעמים הטריטוריה גם הייתה שייכת לשיק. עיר מאוד לוהטת להיאבקות, שגם הייתה שייכת לטריטוריות אחרות בדרך כלל- למישיגן או לקרוליינה. עם מותו של פרנק, אחיינו ג'ק ירש את האזור, והחליט לתמוך ב-WWF, מה שהביא להם את הטריטוריה. טאני הפך לנשיא ה-WWF בעקבות כך.

אול סטאר רסלינג- הטריטוריה של ונקובר, הייתה בשליטת אנשים רבים, בעיקר אל טומקו וג'ין קיניסקי. טומקו נתן לעצמו פוש, וזה לא עזר לטריטוריה.

סטמפיד רסלינג- הטריטוריה הקנדית החשובה ביותר, שלטה באלברטה וקצת במונטנה, בניהול משפחת הארט ואב המשפחה סטו. נחשבה לטריטוריה קשוחה, קשה מבחינת נסיעות אך עם סגנון אמין במיוחד. הכוכבים הגדולים היו סטו, באד ניוז אלן, ובני המשפחה- ברט הארט, אואן הארט, ג'ים ניידהארט והבריטיש בולדוגס- דייבי בוי סמית' ודיינמייט קיד, שכולם היו קשורים בקשרי נישואין. את הטריטוריה רכש וינס מקמהן.


הלא טריטוריות:

ה-AWA- ארגון ששלט במינסוטה, סן פרנסיסקו, וויסקונסין, שיקגו, נברסקה, וויניפג, יוטה, קולורדו, נבאדה, אריזונה, דקוטה ובמערב התיכון. נחשבה לאחת הטריטוריות היוקרתיות ביותר שהיו, בעיקר בשליטה בשיקגו, שוק חשוב. השליטה הייתה אצל ורן גאנייה, השליט הבלתי מעורער של מינסוטה. עוד כוכבים היו ניק בוקווינקל, וגם האלק הוגאן- שלאחר שעזב, הטריטוריה לא חזרה למה שהייתה. ויסקונסין נשלטה בידי קראשר, שהיה המתאבק הכי אהוד שם.

ה-WWF- אחת הטריטוריות הכי נחשקות בענף. שלטה בכל צפון מזרח המדינה, האזור המאוכלס ביותר, ובאזורים כמו ניו יורק, מיין, ניו המפשייר, ורמונט, מסצ'וסטס, רוד איילנד, אוהיו, קונטיקט, ניו גרזי, דלאוור, מרילנד, וושינגטון הבירה ופנסילבניה. נשלטה בידי משפחת מקמהן והאב וינס. למרות שלא הייתה טריטוריה של ה-NWA, וינס היה מכובד בקרב הפרומוטרים, ואף הצטרף אחר כך שוב ל-NWA. למרות זאת הוא היה די מרוחק מה-NWA ולא ממש השתמש באלוף שלהם. הוא התבסס בעיקר על הכוכבים שלו, והיה לו קל לשלוט באזור ולהביא קהל, בטריטוריה שהכניסה המון כסף. כוכבים היו ארגנטינה רוקה, ברונו סאמארטינו, פדרו מוראלס ובוב באקלנד.


הטריטוריות היבשתיות:

צפון מערב- טריטוריית אורגון וגם וושינגטון, שנשלטה בידי משפחת אואן. המנהל הראשון היה הרב אואן, ובנו דון היה זה שהצטרף ל-NWA עם הקמתה. הטריטוריה נחשבה לחשובה, וכוכבים רבים היו שם, אבל היא עדיין נחשבה לטריטוריה מאוד ענייה. הכוכבים הכי גדולים שיצאו מהטריטוריה היו מאט בורן, באדי רוז ורודי פייפר, שהפך לכוכב הכי גדול שהיה בטריטוריה. אואן נחשב לפרומוטר כנה, אבל אפילו הוא לא הציל את הטריטוריה כשהכל קרס, וכשאורגון החלה להחמיר בבדיקות מתאבקים, מה שחיסל את ההיאבקות במדינה. עם זאת, רק טריטוריה אחת שרדה יותר מטריטוריית אורגון.

ביג טיים רסלינג מדטרויט- טריטוריית מישיגן, ולפעמים גם טורונטו, כי הייתה קשורה אליה. נשלטה בידי השיק. תקופה מסוימת הייתה הטריטוריה הכי לוהטת במדינה, בעיקר בגלל השוק הקנדי הבוער. בתחילת שנות ה-70 השיק היה ההיל הכי גדול שהיה בכל המדינה, והכניס מלא כסף. אבל בסופו של דבר, הסגנון שלו וזה שהיה בלתי מנוצח גמר את הטריטוריה, ובסוף שנות ה-70 הטריטוריה כבר קרסה.

ביג טיים רסלינג מסן פרנסיסקו- בקליפורניה היו שתי טריטוריות וזאת הייתה הצפונית. היא נשלטה בידי רוי שיר, והייתה מאוד רווחית בשנות ה-60. היא שלטה בקאו פאלאס, והמופע הכי יוקרתי שלה היה באטל רויאל פעם בשנה, בינואר, אליו הגיעו מלא כוכבים מכל המדינה. בין הכוכבים תמצאו את ריי סטיבנס ופאט פטרסון, שלימים לקח את הרעיון לבאטל רויאל והפך אותו לרויאל ראמבל. פטרסון גם למד בוקינג משיר, שנחשב אז לגאון.

WWA- הטריטוריה הדרומית של לוס אנג'לס. נשלטה בידי מייק לאבל. נחשבה לטריטוריה נהדרת מבחינת איכות חיים- חופים יפים, אבל גם יוקרתית. הכוכבים הגדולים היו גורי גאררו, ג'ולס סטרונגבו, ובעיקר- פרד בלאסי וג'ון טולוס. בלאסי נחשב בעיני רבים לאיש הכי מושך קהל שם, אבל בסוף שנות ה-70 הטריטוריה התמוטטה כי הוא נאלץ לפרוש והפך למנג'ר ב-WWF. הארגון התמוטט והטריטוריה נמכרה ל-WWF.

סנטרל סטייטס- הארגון ששלט באיווה, קנזס ובמיזורי- חוץ מחלק אחד חשוב שנדבר עליו תכף. בעיקר היה בקנזס סיטי, ונחשב לאב המייסד של ה-NWA. נוהל בידי בוב גייגל, שהיה מהאנשים החשובים ביותר בארגון. הכוכב הכי גדול שיצא משם היה הארלי רייס, אלוף ה-NWA שיצא משם. עם קריסת הטריטוריות נמכר.

סנט לואיס- ה-ארגון בה"א הידיעה של ה-NWA. נשלט בידי סם מוצ'ניק, ששנים רבות היה נשיא ה-NWA. קידם את המוצר הכי ריאליסטי מכולם, כמעט כמו ספורט אמיתי. נחשבה לטריטוריה יציבה, מוצר ריאליסטי ביותר. לא היה לו ממש רוסטר, היה מדובר בארגון אח של סנטרל סטייטס, ולכן הארלי רייס למשל נחשב לכוכב הגדול ביותר. מי שלא הצליח שם לא יכול היה להצליח בכלל. מוצ'ניק היה הפרומוטר הכי הגון בעולם וכולם כיבדו אותו כבוס של ההיאבקות בזמנו.

אינדיאנפוליס- הטריטוריה שהייתה אחות של ה-AWA, ושלטה בחלקים משיקגו ובאינדיאנה. היא נשלטה בידי דיק דה ברוזר ושותפו, וילבור סניידר. ברוזר בדרך כלל היה הכוכב הגדול שלה.

קונטיננטל- הטריטוריה ששלטה בחלקים מטנסי וקנטקי, אבל בעיקר באלבמה. נשלטה בידי רוי וולץ' ורון פולר. בשנות ה-80 ניסו להפוך אותה לטריטוריה לאומית יותר, פול היימן התחיל שם לראשונה, אבל זה לא עבד והם נשארו טריטוריה מקומית. הכוכב הגדול שלהם היה בוב ארמסטרונג, וגם פולר עצמו.

ווסטרן סטייטס- טריטוריה של אריזונה. האמת שלא מצאתי עליה כלום. כנראה הלכה לכל מיני אנשים שונים.

אמרילו- טקסס הייתה כל כך גדולה, שלטו בה ארבעה ארגונים שונים. אמרילו נשלטה בידי משפחת פאנק. אב המשפחה דורי, ושני בניו- דורי ג'וניור וטרי, שהפכו לכוכבים גדולים גם הם. דורי היה פרומוטר חזק שהבנים החזקים שלו הצליחו להשיג את אליפות ה-NWA עבורו. אחרי מות אביהם, האחים התחילו להתאבק יותר ביפן, והבעלים החדשים של הטריטוריה לא שרדו הרבה.

סן אנטוניו- נשלטה בידי משפחת בלאנשארד, האבא ג'ו והבן טולי.טריטוריה די קצרת ימים שהוקמה ב-1978, ובתחילת שנות ה-80 שודרה ב-USA נטוורק. חוסר יכולת לשלם ואלימות רבה הובילה להשתלטות של וינס מקמהן על השידור. חוזה לות'ריו היה שם המון ככוכב היספני לקהל הרב שם. שון מייקלס העריץ את הארגון, לכן התאמן אצל חוזה והתלהב לעבור עם טולי בלאנשארד ב-WWF.

יוסטון- טריטוריה של פול בוטץ'. הוא נחשב לאחד מהפרומוטרים החשובים בתחום ובוקר מאוד כנה, שלא סבל בולשיט. רבים טענו שמדובר במוצר ממש טוב. לא בדיוק טריטוריה, אלא בדרך כלל מקום ששיתף פעולה עם טריטוריות אחרות. גם הביא המון היספנים כדי להצליח בקרב הקהל.

וורלד קלאס- אחת הטריטוריות היוקרתיות ביותר, ששלטה בדאלאס. נשלטה בידי משפחת ואן אריק ואב המשפחה פריץ, ותקופה מסוימת נחשבה לטריטוריה לוהטת במיוחד. הכוכבים הגדולים היו פריץ, ובניו דייוויד, קרי, קווין ומייק. גם הפביולוס פריבירדס. הכוכבים הצעירים שמשכו נערות מתבגרות עלו לגדולה מהר מדי ונשרפו בגלל אורח חיים קיצוני. הייתה לוהטת לתקופה קצרה ואז מתה, כמו המשפחה ששלטה בה.

מיד סאות'- שלטה במיסיסיפי, ארקנסו, אבל בעיקר- לואיזיאנה ואוקלהומה. נשלטה בידי ביל וואטס. במשך שנים הייתה טריטוריה מתה, אבל וואטס הפך אותה בסוף שנות ה-70 לטריטוריה לוהטת יחסית לגודל שלה ולטריטוריה הענייה. הכוכב הגדול ביותר היה ג'אנקיארד דוג, שבמשך שנים הביא שם קהלי שיא. עוד אחד היה סטיב ויליאמס שהצטרף מאוחר למסיבה אבל היה מלא בפוטנציאל, וגם ג'ים רוס- הפרשן שיצא משם. נחשבה תקופה מסוימת לטריטוריה עם הבוקינג הטוב במדינה.

ממפיס- שלטה בטנסי וגם בחלקים מקנטקי. נשלטה בידי משפחת ג'ארט, בהובלת האב ג'רי, והכוכב הגדול- ג'רי לולר. טריטוריה שהייתה מאוד מוגזמת, עם סגנון קצת מוגזם ורך, והייתה ידועה בקמצנות של הבעלים. עם זאת נחשבה לטריטוריה חשובה, ולולר נחשב לאחד מהכוכבים האזוריים הגדולים ביותר. הטריטוריה האחרונה- מדובר בארגון האחרון ששרד מה-NWA, נסגר רק ב-1997. היה לו בוקינג מאוד יצירתי.

פלורידה- הטריטוריה של אדי גרהאם. גרהאם נחשב לאחד הבוקרים הגאונים בעסק והיה הכוכב הגדול באזור שלו. עוד כוכב ענק היה ג'ק בריסקו שהפך לכוכב עצום בטריטוריה. לאחר שזכה באליפות ה-NWA, הכוכב הגדול היה פייס חדש בשם דאסטי רודס. דאסטי הביא אהדה לפלורידה והפך למתאבק האהוד ביותר במדינה. הטריטוריה לא שרדה את עזיבתו ולבסוף נספגה בטריטוריית קרוליינה.

ג'ורג'יה- שלטה בג'ורג'יה ובחלקים מאוהיו. במקור שלט בה ריי גונקל, אבל אחרי מותו ה-NWA נלחמו באלמנתו, מה שהוביל לבסוף לארגון מאוחד בניהול ג'ים בארנט, האחים בריסקו ואולי אנדרסון. הארגון שודר בתחנה המקומית, שנוהלה בידי טד טרנר, שהפכה לימים לתחנה של כל המדינה. הדבר הפך אותם לארגון הנצפה במדינה. כוכבים גדולים היו טומי ריץ' והרוד ווריורס. האחים בריסקו מכרו מאחורי הגב של אולי לווינס מקמהן, שרצה את השידור הנחשק, שנחשב אז לשידור הכי חשוב בארה"ב.

שארלוט- הטריטוריה ששלטה בצפון ודרום קרוליינה, וגם בווירג'יניה וחלק ממערבה. הכי חשובה היסטורית. הייתה טריטוריית זוגות בניהול משפחת קרוקט, ואבי המשפחה ג'ים. עם עליית בנו ג'ים ג'וניור, התמקדה בכוכבים כמו ריק פלייר וריקי סטימבוט. לימים הפך פלייר למתאבק הכי מושך קהל בעולם, והטריטוריה הזאת הייתה מה שספג טריטוריות אחרות ויצא להילחם ב-WWF. לימים הם הפכו ל-WCW. העובדה שרכשה מווינס את השידור אצל טד טרנר, הובילה בתורה לרכישה של טרנר את הארגון.

יום שני, 21 באוקטובר 2024

סיכום ספריית גיליוטין

אצטט את מיכאל אלבוים:

"לפני שנים רבות, בערך ב-2001, ניתן לי ניהול האתר של פיפוש ונפתחה ספריית גיליוטין. הרקע שאתם רואים (ארקדיה מהמשחק The Longest Journey) נפרש לפנים, וברקע התנגנה הנעימה Gift of a Thistle מהסרט לב אמיץ.

בין הסיפורים שנשלחו מדי שבוע לאתר אפשר למצוא דברים מדהימים והזויים לחלוטין כאחד, ואת כולם אפשר למצוא במכונת הזמן של האינטרנט: https://web.archive.org/web/20050214235318/http://www.piposh.co.il/PIP/PIP.htm"



זהו סיפורה של ספריית גיליוטין, אליה שלחו משתמשי האתר הרשמי של פיפוש המון סיפורים. אני אנסה לסכם את עשרת הסיפורים הטובים בשתי קטגוריות:

קטגוריית פיפוש

וקטגוריית המחתרת


קטגוריית סיפורים שהם סתם שטויות לא תיכלל פה. אנשים שלחו המון ספאם, סיפורים בלי שום סיבה אמיתית...


נתחיל בקטגוריית פיפוש. סיפורים בקטגוריית פיפוש צריכים לעסוק, בעצם, בנושא האתר: במשחק פיפוש ובדמויותיו. כל סיפור שמתרחש בעולם של פיפוש עם הדמויות של פיפוש, נחשב שם.

מקום עשירי: פיפוש אמיתי של איל גבע

סיפור די קצר של איל, שמספר על ילד שמנסה להשיג משחק פיפוש בעתיד הרחוק, לא מצליח, ואז בטעות מחייה את פיפוש. לצערנו הסיפור לא המשיך ולכן אין ממש מה לעשות איתו.

מקום תשיעי: פיפוש בכנסת של עופר חזות

כמו תמיד, הכנסת מספקת לנו הפוגה קומית מרעננת. פיפוש מגיע לכנסת, וגם אז כמובן היו דברים די הזויים. הוא רואה את לימור לבנת ונבהל, ופוגש את אריק שרון, שבתור ראש ממשלה כולם אהבו לרדת עליו ברשת.

מקום שמיני: המסע אל ארץ קוץ של דור לוין

לא הסיפור הכי מגניב. חזי מגיע לארץ קוץ, ובפרודיה על ארץ עוץ מביא איתו דמויות לפגוש את הקוסם. קצת קצר, לא הכי מלא בפרטים, וגם מסתיים בלי שום פתרון אמיתי. היו המון סיפורים כאלה, אגב, שהסתיימו בלי שום פתרון.

מקום שביעי: תעלומות אלימלך אגוז של דור לוין

דור לוין חוזר, הפעם הוא מנסה לעשות סדרת סיפורים על התעלומות של אלימלך אגוז, בסגנון הסיפור הבלשי הישן והטוב. זה די סבבה, לא משהו מיוחד, אבל היו שם רגעים נחמדים בניסיון להעתיק את הסיפור של הבלש שמנסה לפתור תעלומות. כמובן שגם חזי פיפוש מצטרף...

מקום שישי: המשך לתככי הרייטינג של אלעד פרג'ון

סיפור שקצת סוטה מהמקור באופן מוזר. הסיפור אמור להתחיל כרצח של דמות בתככי הרייטינג, מה שמוביל את אלימלך אגוז לחקור. לקראת הסוף, הסיפור הופך לעוד סיפור בו רועי ורנן גלוזמן מצטרפים וחזי פיפוש ואלימלך אגוז נלחמים איתם. קצת מוזר, אבל זה היה מצחיק והיו שם בדיחות טובות, וגם כל הדמויות הצרפתיות שבסוף משתלטות על הסיפור. תזכרו את הצרפתים, כן? בכל אופן היה נחמד יחסית.

מקום חמישי: סיוט שהתגשם/שר הגיליוטין של תומר קליר, יחד עם מתן שיינר

סיפור מצחיק שאף זכה להמשך. תומר קליר כתב על סיוט שהתגשם, בו פיפוש מגלה שחזר לאי הפנאטים ומנסה לצאת משם, ובעיקר להתגבר על מר סבון שמנסה להרוויח מאיזו מזימה לא ידועה. נורא מצחיק, ולאחר מכן הגיע ההמשך, שר הגיליוטין, בו מנסים להריץ את פיפוש לכנסת (היו בחירות). זה סיפור בפורמט שנכיר כאן- פורמט בו כל פרק נכתב בידי סופר אחר עם חוקים, מילים שצריך להשתמש ודמות שצריך להוסיף או להרוג.

מקום רביעי: נשק קטלני מאת דור לוין

סיפור לא רע בכלל של דור. הסיפור הוא פרודיה על נשק קטלני, חזי הוא סוכן חשאי ששותפו אלימלך אגוז נהרג, והוא בצמד עם מרפי בראון, שגם שותפו נהרג. צוציק מנהל ארגון של רעים, והחבורה מנסה לטפל בו, בפרודיה ענקית לסרטי נשק קטלני. האמת שהיו שם גם רגעים מאוד מצחיקים וגם רגעים מאוד מרגשים, בעיקר מהקשר בין חזי למרפי בראון, שלא הכי מתאימים להיות השותפים. אה, וגם צוציק הרע היה ממש מצחיק, היה לו מיני מי מאוסטין פאוורס, זה היה קצת מוזר...

מקום שלישי: פיפוש בארץ הפוקימונים/דרגון בולז של ירדן בן שמעון

איזה סיפור מטומטם. בזמנו האהדה לאנימה הייתה מדהימה, בעיקר לשתי אלו. אז ירדן החליט לכתוב סיפור בו פיפוש בא לארץ הפוקימונים ונלחם מול אש בקרב פוקימונים, שכמובן כולל בתוכו שימוש בדמויות פיפוש. זה נורא מצחיק, יורד על הסדרה ממש, שלא לדבר על ההמשך, בו פיפוש נכנס לארץ הדרגון בול ונלחם מול גוקו. כמובן שהמפגש לא בדיוק עוזר לחזי, והוא מחליט לסיים את שני הסיפורים בפיצוץ של הארצות של האנימה. מצחיק במיוחד, ולא נראה לי שאכפת לגוקו ששוב יהרסו לו את כדור הארץ.

מקום שני: בחזרה לאי הפנאטים של אליאב גוטמן

סיפור הזוי של אליאב גוטמן. הסיפור מערבב בין מציאות לדמיון. הוא מתחיל בסיפור אמיתי שקרה לאליאב בו הוא וחברים הלכו לאיבוד, ומספר מה היה קורה אילו היו ממשיכים לתוך יער. הם משוגרים לתוך העלילה של פיפוש, שם הם פוגשים את פיפוש שרוצה לחזור לנקום באי הגמדים הפנאטים שם היה במשחק הקודם שלו. לצערו, אשל השתלט על האי, מה ששם אותו ואת כולם בסכנה. סיפור מרתק שבאמת כולל מסע בין דמיון למציאות. ממש מצחיק בעיני, אבל כמו המון סיפורים- לכו תדעו איך הוא נגמר בכלל...

מקום ראשון: גברים על חמור/חזי מציל את העולם של שרקי טובי

הסיפור הכי טוב שנכתב על דמויות פיפוש נכתב בידי בן אדם אחד והוא כולל שני חלקים. החלק הראשון, גברים על חמור, עוסק בעצם בחזי פיפוש ואלימלך אגוז, שמנהלים סוכנות נגד פוסטמה ובילה בוחן פתע הרעות. הסיפור כולל את המאבק של החבורה של חזי מול פוסטמה, עד הסוף המר. הוא קרוע ומצחיק במיוחד וכולל המון הומור. אבל- יש חלק נוסף. אתם מבינים, בסוף הסיפור קורה משהו, והוא מוביל ל"חזי מציל את העולם", עלילה בה חזי מנסה לחזור בזמן ולמנוע את מה שקרה בסיפור הראשון, שמאיים להחריב את העולם. כמובן שחזי מסתבך בדרך. אזהרה- הסיפור השני כולל מריחה גדולה, ברור שבשלב מסוים לשרקי לא היה רעיון לאן לקחת את הסיפור והוא מורח אותו, אבל לקראת הסוף פתאום נחתה עליו ההשראה. זה מצוין, אבל הסיפור לא נגמר, וככה אנחנו לא יודעים מה קרה בסוף...


ועכשיו, קטגוריית המחתרת. לפני, הקדמה מאת מיכאל:

"בסיפורי המחתרת מתוארים האחים גלוזמן כענקי מולטימדיה מטורפים שמנסים לשלוט בעולם, ויצרו את משחקי פיפוש למטרות אפלות במיוחד. חברי פורום פיפוש דאז, היו אלה שכיכבו בתור חברי המחתרת, ונלחמו באחים גלוזמן למען העולם בעשרות גלגולים ותקופות."

במילים אחרות, כל סיפור שכולל בתוכו את האנשים עצמם, את השחקנים של המשחק, וכמובן הם בדרך כלל נלחמים ברנן גלוזמן, ובעוזרו רועי לזרוביץ'. רועי גלוזמן, האח השני, תמיד מוצג כמישהו שנחטף ונעלם, ורועי לזרוביץ' מחליף אותו בתור עוזרו של רנן. יש לפעמים כוחות מיוחדים לדמויות.

מקום עשירי: רנן והסוד הגדול של אופיר אלמקייס

זה קצת דבילי, אבל מדובר בניסיון של אופיר להסביר את המאבק בין מיכאל לרנן בפורום פיפוש, במסגרת קרב של ירקות. זה דווקא די מצחיק, אפשר לקרוא את זה ולצחוק קצת מההיגיון.

מקום תשיעי: הירושה של אליאב גוטמן

אליאב ניסה להתחיל סיפור על אסון בקונגרס הפיפושי שמתחיל מלחמה עקובה מדם בין המעריצים ששרדו. כמובן שלא יצא לו מזה הרבה, הסיפור לא המשיך. אבל יכול היה להיות ממש מעניין לראות איך המאבק בין הפלגים היה קורה. אולי זה היה הופך לסיפור גדול.

מקום שמיני: מחתרת גברים בשחור של ניתאי שטיינר

פרודיה נהדרת. ניתאי פשוט ירד על כל הסיפורים האלה. הוא לועג שם לניסיון להפיל את גיליוטין, לועג לעניין כוחות העל. פשוט נוצרו אז כל כך הרבה סיפורים בנושא, והוא פשוט החליט לצחוק על זה כאילו אין מחר. זה כן היה מצחיק, אבל חבל שלא הייתה לזה עלילה, זה נפסק לפני שהעלילה בכלל התחילה. חבל דווקא. אבל לפחות נשארה הפרודיה.

מקום שביעי: הילדים מגבעת גיליוטין של מיכאל אלבוים

בזמנו הסדרה הזאת שודרה ועשו עליה פרודיה. מיכאל ניסה להכניס קצת מסתורין, במקום גבעת נפוליאון גבעת גיליוטין, הבית של רנן הוא הזולה ויש שם חדר נטוש שאף אחד לא מצליח לפתוח. מעניין לאן הוא חתר שם, לא יכול להיות שהוא סתם ניסה להעתיק את הסדרה. אבל זה היה בתקופה שאנשים חשבו שהמתח שקיים שם היה ממש טוב, לפני שהסתבר שהסדרה היא קצת... מוזרה.

מקום שישי: סדרת מיסטר דרבי של ליאור ויסמן

זאת סדרה שהיא קצת לא המחתרת. היא מספרת על מאבק של חברי הפורום בבחור בשם מיסטר דרבי, יצור סומק ורוד שמנסה להפוך את כל העולם לגיי. בזמנו הייתה די הרבה הומופוביה בסיפורים... הסיפור גם עבר כמה ריבוטים. מצד אחד הדמות של מיסטר דרבי הייתה מאוד יצירתית, אבל אני לא חושב שהסיפור המשיך מעבר לכך. לא נורא, בכל זאת הוא זכה לכמה רגעים מאוד הזויים בתוכו. זה מספיק כדי להביא אותו למקום השישי והנחמד, אחלה של מיסטר דרבי.

מקום חמישי: שלושת מלכי גיליוטין של איתי נבון

איתי הביא סיפור פנטזיה מד"ב. רועי לזרוביץ', רועי גלוזמן ורנן גלוזמן מגיעים לכבוש את כדור הארץ, ואיתי ושלושה חברים מקבלים כוחות כדי לעצור אותם. כל אחד שולט ביסוד אחר. אבל אחרי שהם מביסים את שני הרועים, הם מגיעים לרנן גלוזמן, שהוא האיש החזק ביותר ביקום. האם הם יצליחו לעצור אותו? לך תדע, זה לא התקדם כמובן, הסיפור כמו סיפורים רבים נקטע רגע לפני הסוף. מעניין אם אנשים סתם קטעו סיפורים או פשוט שלא הצליחו לשלוח את הפרק האחרון.

מקום רביעי: גיבורים מכוכב אחר של שחר קראוס

אולי הסיפור הכי מלא כוחות על. שחר פשוט כתב על הגיליוטינים והמחתרת שנלחמים אחד בשני ולכל אחד מהם יש כוחות על מופרכים לגמרי. כמובן שעם הסיפור הוא הוסיף עוד אנשים עם כוחות על, אבל חשוב לציין שזה לא בדיוק הסיפור הכי מדהים בעולם. זה פשוט מלא בכוחות על, והיה אז שוק מאוד ענק לסיפורים כאלה. אז מי שרוצה סיפורים על כוחות על, זה הסיפור שלו, פחות מבנה סיפורי... למרות זאת הסיפור היה ממש יצירתי בעיניי, אז אני מאוד אוהב אותו.

מקום שלישי: המסע הקצר ביותר של ירדן בן שמעון

סיפור מוזר שירדן כתב עם עוד המון אנשים (את ההמשכים תוכלו לקרוא אצל כל מיני אנשים), אבל שלבסוף הצליח להיות ממש טוב. ירדן והחבורה שלו נלחמים בכל מיני יריבים לקראת החיפוש אחרי אבן השאול, משהו מסיפור אחר של ירדן, ותוך כדי הסיפור הופך לממש ממש טוב. חבל שהוא נעצר ממש לפני הפרק האחרון- בפרק האחרון מסתבר שאגוז הקוקוס שהשתילו לירדן (אל תצחקו, נו, זה הגיוני בסיפור) אמור לעשות לו משהו, וירדן לא כתב את הפרק האחרון. עצוב. חבל כי היה שם אחלה פוטנציאל לסיפור.

מקום שני: סדרת המחתרת ומסע אל העבר והעתיד של דני זרביב

המקורי. המחתרת מספרת על המחתרת שנלחמת מול רנן גלוזמן וגיליוטין. "הסוף: ההרפתקה האחרונה של הגדולים מכולם" בעצם סוגר את הסיפור שלהם ומספר על הקרב האחרון שלהם מול גיליוטין. מסע אל העבר והעתיד מנסה לסכם גם את הסיפורים של מיכאל אלבוים, ולספר על עתיד דיסטופי בו אין מחתרת, וגיליוטין שולטת בעולם בלי תקווה שהמחתרת תתעורר. היה לזה פוטנציאל ממש נהדר, אבל לצערי זה לא המשיך. ועדיין, המחתרת היא שילוב מדויק של קומיות ורצינות, ולא פלא שהיא הובילה לחיקויים הרבים שקמו בעקבותיה. אגב, "רועי גלוזמן- הסיפור האמיתי" זה הסיפור שהתחיל את זה.

מקום ראשון: ששת סיפורי מיכאל אלבוים

שימו לב שבעמוד של מיכאל (סופר גדול, בן של סופרת, כתב משהו שדיברתי עליו כבר פה), יש שישה סיפורים בטבלה. אלו ששת הסיפורים המדוברים: המחתרת הקדומה שזה סיפור מאוד מטופש על אדם קדמון, מבוכים וגיליוטין על הפלת גיליוטין בימי הביניים, המחתרת החדשה שמתרחשת בעתיד והיא מסתורית, המשימה גיליוטין ואחריה, המשימה גיליוטין 2 וההמשך: המסע שלא נגמר לעולם. במשימה גיליוטין 2, החבורה יוצאת למסע לתקן את שיבושי הזמן בכל הסיפורים האלה, והמסע שלא נגמר לעולם בעצם סוגר את כל הסיפור. זה בעצם הופך לאט לאט לסיפור הרציני ביותר בספרייה, המסע שלא נגמר לעולם ארוך אבל גם עצוב במיוחד. לימים מיכאל שיפר את הסיפור הזה והכניס אלמנטים ממנו לדברים אחרים שהוא כתב.

יום חמישי, 5 בספטמבר 2024

סיכום פיוד- רייבן-טומי דרימר

המתאבק שהגדיר יותר מכל את ECW בשנות ה-90, רייבן. כאן נסכם את הפיוד הגדול ביותר שלו. רייבן-טומי דרימר. מנהיג כת אחד, סמל אחד, ובחורה אחת.



תארו לכם ש-WWE או AEW יתחילו פיוד בהתבסס על מתאבק שגנב נערה שמנה מאחד אחר במחנה קיץ- בטח יקרעו את זה לגזרים מההתחלה. אבל ב-ECW, הסיפור הזה יצר את הפיוד הכי אגדי בתולדות הארגון: הסיפור שלא נגמר בין רייבן וטומי דרימר.

הכל התחיל לקראת סוף 1994-תחילת 1995, כשסטיבי ריצ'ארדס הצעיר והמוגזם אמר למעריצים שפגש את המנג'ר לשעבר מה-WWF, ג'וני פולו, בהופעה של פרל ג'ם. האחרון כנראה כל כך הרשים את ריצ'ארדס עד שהוא התחיל להעתיק את הגימיקים שלו מ-WCW וה-WWF. כ"סטיבי דה באדי" או "סטיבי פלמינגו" הוא ניצח ג'וברים לפני שרצף הניצחונות הקטן שלו נקטע בידי טומי דרימר. ריצ'ארדס הכריז לבסוף שיביא את ג'וני פולו האמיתי לפילדלפיה.



נציג של דור האקס

בינואר 1995, ג'וני פולו הגיע לארגון- או ליתר דיוק, מה שהפך להיות: מורד אפל וחסר רגש שקרא לעצמו רייבן. הדמות של רייבן לקחה שתי תופעות תרבותיות שהיו אז עכשוויות: קודם, המראה וההתנהגות של רייבן התכתבו עם תנועת הגראנג' שהייתה קיימת אז, ושנית, הוא מיצב את עצמו כנציג "דור האקס", הדור הציני וחסר התקווה של האמריקנים שנולד בסוף שנות ה-60-תחילת שנות ה-70. כנציג של הדור הזה, רייבן היה בנם של הורים עשירים- המשכיות לדמות של פולו- אבל חש רק שנאה עבורם ועבור הערכים החברתיים שייצגו. המאפיין הבולט בדמות של רייבן היה הקרירות שלו, שהייתה קשורה לעובדה שלפי הסטוריליין, הרביצו לו כילד. הוא הראה רגשות רק כשהכאיב לאחרים.

במהלך הזמן, היה ברור שהחקיין של קוביין שנא את טומי דרימר משום מה. הוא הופיע בקליפים במגרש משחקים של ילדים ובכיתה ומסר כמה מסרים מפחידים לדרימר, שאיתו כנראה היה לו עבר משותף. הם הסתיימו עם האמרה המאפיינת את רייבן, "שח העורב: אל עד אין דור", ציטוט מהפואמה של אדגר אלן פו, "העורב". רייבן שלח את ריצ'ארדס, שהפך לעוזר הצייתן שלו, לדרימר- אבל הוא רק הובס. אז ריצ'ארדס לקח את הבריונים טוני סטטסון וג'וני הוטבאדי לטפל בו- מה שיצר את הקן של רייבן. דרימר נאלץ להתמודד עם שלושה תלמידים של רייבן בבת אחת, ורייבן תמיד ברח ממנו.

זה עמד להשתנות כשנקבע קרב גאנטלט בו דרימר נאלץ להילחם מול הרביעייה. רייבן היה אחרון ונאזק לזירה כדי שלא יוכל לעזור לחסידיו. דרימר הצמיד את סטטסון, הוטבאדי וריצ'ארדס, אבל לפני שפנה לרייבן, רייבן כבר עמד מאחורי והוריד אותו. הוא השתחרר מהאזיקים והוריד את דרימר עם האיוונפלו DDT על האזיקים, מה שפתח לרייבן את הראש.



ביולה מעמידה את דרימר במקום

במהלך הזמן זה נהיה ברור מה היה לרייבן נגד דרימר. לפי הסטוריליין, השניים היו בתיכון יחד וכבר אז היו אויבים. שורש העימות קרה במחנה קיץ, בו השניים הפכו מחברים לאויבים. שורשי הסכסוך היו ביולה מקגילקאטי, בחורה שמנה שהתחילה עם דרימר. הוא סירב לה וצחק עליה, אבל רייבן תמך בה ושכב איתה- אבל עכשיו הוא התחרט על כך.

קרב היחידים הראשון בין דרימר ורייבן נקבע לטרי וויי דאנס באפריל 1995. אבל לפני כן, העוזר של רייבן סטיבי ריצ'ארדס הכין הפתעה לרייבן: הוא אמר לו שאיתר את ביולה והביא אותה לארגון. רייבן בהתחלה הרביץ לריצ'ארדס שהביא את "חתיכת החרא השמנה" חזרה אל חייו- אבל הגישה השתנתה כשהסתבר שביולה הפכה לאישה יפה עם מבנה גוף של דוגמנית. רייבן נלחם נגד טומי דרימר עד שריצ'ארדס וביולה יצאו לזירה. נדמה היה שהשניים התווכחו ושריצ'ארדס עמד לשים עליה יד. דרימר לא סבל את זה ורצה להציל את ביולה- אבל דרימר הלך ישר למלכודת. ביולה ריססה לו תרסיס לשיער בפנים, ריצ'ארדס נתן לו סטיבי קיק, ורייבן חתם את העניין עם איוונפלו DDT על רצפת הבטון.

הפיוד עכשיו ממש התלהט, כמו שהתברר במפגש הבא בהוסטייל סיטי שואודאון כעבור כמה ימים. דרימר איבד שליטה לחלוטין ותקף את רייבן וגם את ריצ'ארדס, את השופט ואפילו את ביולה. המלווה של רייבן חטפה פיילדרייבר מדרימר. זה הוביל לפסילה גם ב-ECW. קרב זוגות באנטר סנדמן, בו דרימר נלחם עם מייקי וויפרק מול רייבן וריצ'ארדס, גם לא היה מספק. השופט ביל אלפונסו, שיצא למסע צלב של סדר בליגה המבולגנת, פסל את רייבן על אגרוף.



מכת הכיסא שנשמעה ברחבי העולם

קצת אחר כך, גם דרימר קיבל גיבוי נשי עם לונה ואשון. ואשון הייתה אמורה להילחם מול ביולה בבארבד ווייר, הודיז וצ'וקסלאם, אבל ריצ'ארדס הוריד אותה עם כיסא בדרך לזירה ונתן לביולה ניצחון קל. כשדרימר ניסה להציל את לונה ממשהו נורא יותר, גם הוא נפל לרייבן, ששבר לו שלוש אצבעות. דרימר ולונה שיתפו פעולה ואתגרו את רייבן וריצ'ארדס על תארי הזוגות של ECW, שהצמד זכה בהם מקודם. ריצ'ארדס הצמיד את לונה לאחר שזרק אבקה בפניה. הפיטבולס, בין השאר, התערבו בקטטה לאחר הקרב- הם היו בריונים מחליפים בקן של רייבן, וכלבי התקיפה שלו. אבל עכשיו הם פנו נגדו.

הפיטבולס גם עזרו לדרימר בנקמה המרהיבה שלו על האצבעות שרייבן שבר לו. אחרי קרב כלוב בין ריצ'ארדס ולונה בהיט ווייב 1995, הודות לעזרת הפיטבולס, הוא הצליח לאזוק את רייבן לכלוב בצורה כזאת שהזכירה את תנוחת הצליבה המוכרת שלו. דרימר נתן מכת כיסא אלימה לראשו של רייבן חסר האונים, מה שנודע כ"מכת הכיסא שנשמעה ברחבי העולם".

כשהיריבות בין הפיטבולס ורייבן וריצ'ארדס הגיעה לשיאה בקרב רצועות כלבים, שתי הכרעות משלוש על תארי הזוגות, דרימר חזר לעניינים. הוא החליף את פיטבול 2 הפצוע בקרב רצועות הכלבים על התארים. הוא אפילו הצליח להצמיד את רייבן, אבל השופט ביל אלפונסו לא הכיר בו כמחליף. למרות זאת, הפיטבולס ניצחו כשפיטבול 2 חזר.



קקטוס ג'ק אנטי-הארדקור

הפיטבולס הצטרפו לדרימר וקקטוס ג'ק מול רייבן, ריצ'ארדס, ביג דיק וסנוט דאדלי בקרב רביעיות. אבל קקטוס בגד בדרימר, והצטרף לקן של רייבן כדי להיות מספר 2 שלו. לקקטוס היו מניעים משלו להילחם נגד דרימר. כמו שהסביר אחר כך, הוא התחיל לשנוא את מעריצי ECW צמאי הדם. והוא לא הבין למה דרימר סירב להצעה (אמיתית) מ-WCW כדי לברוח מגיהינום ההארדקור ולהגן על הבריאות שלו. מאז, הוא החליט לשכנע את דרימר לעזוב את ההרס העצמי ולחתום אצל "הדוד אריק"- מה שהפך אותו לאהוד ב-ECW כמו טליבאן בוועידה הרפובליקנית.

בעימות שלו עם דרימר, קקטוס הוריד את כל המעצורים כדי שמעריצי ECW ישנאו אותו- הוא אפילו החליט לשנות את הסגנון שלו ולשגע את הקהל באחיזות ראש שנמשכו דקות שלמות. באוקטובר 1995, היה קרב בין קקטוס ודרימר ב-ECW ארינה, כשרייבן ליווה את קקטוס ואילו דרימר קיבל גיבוי ממבשר ההארדקור הגדול: טרי פאנק. דרימר ניצח את קקטוס עם הדרימר DDT, אבל הקרב עצמו היה פחות זכור ממה שקרה אחריו, כשקקטוס הביא כיסא בוער והאש יצאה משליטה: מגבת שנדבקה לכיסא שרפה את פאנק, ועם כיבוי האורות באולם, הייתה בהלה.

בנובמבר טו ריממבר 1995, ארבעת המתאבקים נפגשו בקרב זוגות, בו קקטוס עצבן את הקהל כשלבש חולצה עם דאנג'ן אוף דום, הקבוצה הזכורה לשמצה מ-WCW, ומתחתיה אחת עם פרצופו של אריק בישוף. במהלך הקרב, דרימר משך את החולצה על ראשו של קקטוס כך שפגע באופן סמלי בבישוף כשהכה אותו עם הכיסא. לבסוף, פאנק הצמיד את רייבן והכריז על הפרישה ה-247 מתוך 378.



ביולה בהריון- בגלל מי?

אבל דרימר ורייבן עוד היו שם וסוף הקרב שמר על האלמנט הקבוע בפיוד: שדרימר עוד לא הצמיד את רייבן. הוא לא הצליח גם בקרב הבא בדצמבר טו דיסממבר, בו רייבן ניצח בנוקאאוט בעזרת ריצ'ארדס. אבל היה עוד קרב באותו הערב: בקרב כלוב אולטימייט ג'פרדי, דרימר, עם הפיטבולס ופאבליק אנמי, נלחם מול רייבן, ריצ'ארדס, האלימינייטורס וההאבנלי באדיז. מי שהוצמד היה צריך לאבד משהו. הצוות של דרימר ניצח- אבל שוב הוא לא שם את ידיו על רייבן, כי ריצ'ארדס היה זה שהוצמד במקום, ונאלץ לבלות חמש דקות עם כל היריבים בכלוב.

בהולידיי האל, האירוע האחרון של ECW ב-1995, עוד קרב בין רייבן לדרימר נקבע. אבל במקום רייבן, חברי הקן ריצ'ארדס ובלו מיני יצאו לזירה ואמרו לדרימר שרייבן לא יכול להילחם בגלל רגל שבורה. דרימר תקף והצמיד את השניים. כשעמד לתקוף את ביולה, רייבן הלא פצוע התערב והקרב המשיך בכל זאת. השניים נלחמו מהזירה למגרש החניה וחזרה עד שרייבן הצמיד את דרימר לאחר איוונפלו DDT על כיסא. רייבן קיבל קרב על אליפות העולם של סנדמן באותו הערב, בו הפסיד למרות התערבות מקקטוס ג'ק.

התואר לא היה הדבר היחיד שרייבן הפסיד: כעבור כמה ימים, חשפה ביולה מידע מפתיע. היא הכריזה בשידור שהיא בהריון. בהתחלה, רייבן תקף אותה באימה, ואמר שהיא טיפשה מדי כדי לקחת את הגלולות, אבל ביולה אמרה שהילד לא שלו. רייבן חשד בריצ'ארדס ותקף אותו, אבל האמת הייתה השפלה גדולה יותר עבור רייבן: הילד של דרימר. רייבן הזועם החל לחנוק את המלווה שלו, אבל טומי דרימר רץ לזירה וניקה אותה. הוא כיסח את רייבן, ריצ'ארדס ומיני וחגג כשלקח איתו את ביולה.



שלישייה עם קימונה

אבל רייבן השלים טוב עם ההשפלה: לא רק שקיבל מלווה חדשה, קימונה וונאליה האסייתית, ועוד שני שומרי ראש, האחים ברוז, הוא גם זכה בתואר העולם של סנדמן בעזרת קקטוס ג'ק קצת אחר כך. רייבן הגיע לשיא הקריירה שלו. בינתיים, הדברים שוב השתבשו בין דרימר לביולה. שיין דאגלס, ששיתף פעולה קצת עם דרימר באותה התקופה, אמר לו שבוע אחר שבוע שביולה בוגדת בו, בלי להגיד לו עם מי. כשדרימר, אחרי כמה שבועות לא בטוחים, דרש לדעת מדאגלס מי היריב שלו- הוא קיבל את החדשות המפתיעות שזה לא יריב, אלא יריבה: קימונה!

ואכן, ביולה וקימונה התמזמזו מול המצלמה- האנגל הלסבי הראשון בארגון חשוב. אבל הדברים הפכו לנוראיים יותר מבחינה מוסרית: דרימר הסתכל על שתי הנשים- והחליט לקחת את שתיהן, כי הוא "הארדקור" אחרי הכל. דרימר, ביולה וקימונה התמזמזו כשלישייה שגרמה לכמה תחנות שידור להוריד את הארגון מהאוויר- וההריון של ביולה נשכח.

אולי דרימר היה עסוק עם שתי חברותיו בחודשים הבאים, כי איבד מיקוד ברייבן קצת זמן. במקום, במשך רוב 1996, כשרייבן חיסל מאתגרים על התואר שלו במשך חודשים, הוא התמודד עם חבר אחר של הקן: בריאן לי הענק. דרימר הפסיד לצ'יינז לעתיד בהוסטייל סיטי שואודאון, אבל נקם בו בכמה קרבות מרובי משתתפים, קרב נשקים בהארדקור האבן ולבסוף, השיא, קרב פיגום באירוע עם השם המתאים: היי אינסידנט.



אבל ביחד עם היריבות שלו עם טומי דרימר, היריבות בין רייבן וסנדמן היא בטח הסטוריליין הכי אגדי ב-ECW. ואמנם הסיפור יגרום לרבים להרים גבות בגלל הדמיון שבו, שיגרום לאופרות סבון יומיות להפוך לירוקות מקנאה, העימות של רייבן עם האגדה השנייה של ECW גם לא פחות מרשים.

בעוד שדרימר ורייבן התווכחו על שמנה שהפכה ליפה, זה היה על המשפחה של סנדמן, שיריבו העביר לצידו. הסיפור גם זכה לאנגל הצליבה הזכור, שלא רק גרם לקורט אנגל לא לחתום על חוזה ב-ECW, אלא גם כמעט עלה לארגון של היימן בהסכם האירועים היוקרתי שהיה צריך. אבל אולי בגלל זה, הפיוד נחשב לאחד מהגדולים של ECW.



זמן ההפסדים מתחיל

העימות החל בדצמבר 1995. סנדמן בדיוק זכה בתואר ECW העולמי מהאנדרדוג מייקי וויפרק לאחר כמה קרבות, כשרייבן, המאתגר הראשון שלו, בא לצוד את הזהב. אחרי שהאלוף ניצח בקרב הראשון בהולידיי האל, סנדמן לא עמד בהתערבויות של הקן במפגש השני והובס בידי רייבן.

אבל הפסד תואר העולם לא היה הדבר היחיד. המלווה שלו וומן, שהבטיחה את ההצלחה של סנדמן במשך שנתיים, נתנה לקליינט שלה בחירה בינה ובין חברו ושותפו טו קולד סקורפיו. היא גם אמרה שהפכה את סנדמן למה שהיה ושיכלה להשמיד אותו. האיום לא השפיע. יחד עם טו קולד סקורפיו, הוא נפטר מהמלווה שלו וזרק את וומן מה-ECW ארינה לעידוד המעריצים.

אבל מהר מאוד הגיעה אישה חדשה במקומה: בתחילת ינואר, העוזר של רייבן, סטיבי ריצ'ארדס, שם עין על מיסי האייט. היא ממש לא התעניינה בו וריצ'ארדס חשש ששוב הקהל יצחק עליו, אז אמר להאייט שתוכל להגיע לרייבן דרכו וקיבל נשיקה מהגברת הבלונדינית. אבל רייבן עצמו לא סבל את העניין של ריצ'ארדס בהאייט והתעמת איתה, מה שהביא את סנדמן עצמו לעניין, להבריח את רייבן וריצ'ארדס. כשהתרשמה ממושיעה האצילי, מיסי האייט הודתה לו והיפהפייה מ-WCW לשעבר הפכה למלווה של סנדמן.



משחקי המוחות מכניעים את סנדמן

עכשיו הדברים הפכו לאישיים בין סנדמן והחבורה של רייבן, והאלוף לשעבר רצה לזכות בתואר העולם שוב. אבל למרות שהצליח להיפטר מהעוזרים של רייבן, מהאחים ברוז, סטיבי ריצ'ארדס ובלו מיני, ולעצבן את יריבו, הוא לא הצליח לנצח את רייבן עצמו בחודשים הבאים. תואר העולם נשאר בבטחה בידיו של רייבן.

אבל כיוון שסנדמן לא הפסיק לצוד את רייבן, רייבן ניסה לנצח את יריבו במשחקי מוחות. בסוף יוני, הוא הביא את לורי פולינגטון, עד אז ידועה כפיצ'ס, אשתו לשעבר והמלווה של סנדמן, ל-ECW כחברה החדשה בקן שלו. סנדמן לא התרשם, והפרשן ג'ואי סטיילס אמר שרייבן יצטרך לעשות יותר כדי להיכנס לראשו של סנדמן. לא היה לו מושג שרייבן יעשה יותר באותו הערב.

במיין איבנט של האירוע, רייבן הגן בהצלחה על התואר מול טרי גורדי. לאחר הקרב, שבו שוב התערבו הקן מצד אחד וטומי דרימר מצד שני, פרצה קטטה פראית בין שני הצדדים, וסנדמן רץ לעזרתו של דרימר. רייבן מיד נסוג והפעם הציג לא רק את אשתו לשעבר של סנדמן לצידו, אלא גם את בנו בן השבע טיילר, שהאשים את סנדמן בהיותו אלכוהוליסט ועשה את תנועת הצליבה המפורסמת של רייבן. סנדמן הנדהם עזב את רייבן ואת האולם בכעס. בעזרת בנו, רייבן הצליח לשבור את סנדמן.



הנאה עצובה מהתואר

בשבועות הבאים, טיילר פולינגטון הפך לדומה יותר למנהיג הקן, במראה ובהתנהגות. בראיונות, הוא האשים את סנדמן בגירושין של הוריו, ובזירה תמיד הגן על רייבן כשסנדמן עמד לנצח את יריבו הגדול.

כשסנדמן נשבר מבפנים בגלל אובדן משפחתו, רייבן נתפס בידי השדים ועברו עם הסמים. בגלל נסיגה, הוא נאלץ לעזוב קצת את ECW, ולכן הפרומוטר פול היימן ארגן שהעוזר של רייבן, סטיבי ריצ'ארדס, יגן על תואר העולם במקומו. באולטימייט ג'פרדי, ריצ'ארדס נלחם מול שני היריבים הגדולים של רייבן, סנדמן וטומי דרימר, שהפעם שיחקו לבד, בלי המשחקים הפסיכולוגיים של מנהיג הכת. לבסוף, סנדמן הצמיד את ריצ'ארדס וזכה בתואר העולם מרייבן שבכלל לא נוכח.

אבל ההנאה מהזכייה בתואר לא נמשכה אפילו כמה שעות, כי באותו הערב, לורי פולינגטון יצרה קשר ואמרה שרייבן לקח אותה ואת טיילור לחופשה באירופה. התגובות של סנדמן הנואש גילו במהירות שגם תואר העולם לא ירפא את הפצעים הרגשיים שהעימות עם רייבן גרם לו.



צליבה שנויה במחלוקת

לאחר שסנדמן נפרד גם ממיסי האייט, נדמה שהיה שהגיע הפיוס בינו ובין בנו: לאחר שהגן על התואר מול טו קולד סקורפיו ב-26 באוקטובר, טיילר רץ לזירה לחבק את אביו. אבל כשסנדמן הנרגש חיבק את בנו, נהיה ברור למה הפיוס: מאחורי אלוף העולם היה לא אחר מאשר רייבן החוזר, שתקף את יריבו. שוב, רייבן הצליח להטעות את סנדמן.

כשרייבן לקח את העינוי ליריבו לרמה הבאה, הוא גרם לזעם רב: לאחר התקפה משותפת של הקן של רייבן על סנדמן, העוזרים של רייבן קשרו את הגיבור המדמם לצלב ענק. שערורייה אמיתית נגרמה לקהל הנוצרי. למרות שהאירוע המשיך, כמה מהם יצאו מהאולם בכעס.

האנגל השנוי במחלוקת גרם לבעיות ושם את ECW בלחץ ציבורי. אפילו חוזה האירועים החדש, שהיה אמור לשים את הארגון מול ה-WWF ו-WCW, איים להתמוטט. הפרומוטרים של ECW אילצו את רייבן להתנצל במופע הבא. רייבן הסכים, אבל כל מי שראה כמה בציניות הרטוריקן המבריק הזה התנצל ידע איך רייבן הרגיש בנוגע לזה.



מרחץ דמים בסוף השנה

למרות, או בגלל ההשפלות מיריבו, הצליח סנדמן לנצח את רייבן בקרב אליפות לראשונה מזה שנה בנובמבר טו ריממבר והגן על התואר.

בסוף השנה, כמעט בדיוק שנה לאחר תחילת הפיוד, קרב חוטי תיל בין אלוף העולם ורייבן נקבע כשיא היריבות שלהם. באמצעות מספר חפצים, סנדמן הצליח לשלוט ביריבו כמעט כל הקרב, אבל לבסוף קרה מה שקרה בכל המפגשים בין השניים: הסנדמן לא ניצח. רייבן הצליח לזכות בתואר ECW העולמי בפעם השנייה.

הפיוד בין השניים נרגע בשבועות הבאים. הסנדמן הצליח לנצח את רייבן עם טומי דרימר בווינטר בלואאוט בקרב זוגות, אבל לא התקרב לתואר העולם לקצת זמן.



פיוס משפחתי

אלוף העולם החדש התמודד עם סדקים בשורות: לאחר ויכוחים כשריצ'ארדס הפסיד את תואר העולם לסנדמן, התרחשה פרידה אחרונה בינו ובין סטיבי ריצ'ארדס, ואפילו לורי וטיילר פולינגטון החלו להתרחק ממנהיג הכת של הקן.

חוץ מזה, מאתגרים חדשים גם כיוונו אל התואר של רייבן. לצד טומי דרימר, אגדת ההיאבקות טרי פאנק נכנסה לקרב זוגות מול רייבן ובריאן לי בסייברסלאם 1997, והובטח לו קרב אליפות באירוע הראשון, ברלי ליגל, אם ינצח את האלוף. לאחר שפאנק הודח ראשון בידי בריאן לי, טומי דרימר היה לבד. סטיבי ריצ'ארדס ולורי פולינגטון באו לתמוך בדרימר, אבל נכשלו מול רייבן. כשהבן של לורי טיילר נדהם לראות את אלוף העולם מחטיף לאמו, הוא רץ לאחורי הקלעים להביא עזרה, ומצא אותה בסנדמן. אייקון ההארדקור בא מיד אל האולם כדי להבריח את אנשיו של רייבן ולחגוג עם משפחתו המאוחדת אחרי חודשים של סבל.



סיום שמח לאחר יותר משנתיים

דרימר היה אחראי לסיום הכהונה של רייבן. הוא היה אמור להיות בקרב משולש מול ריצ'ארדס וסנדמן שיקבע מי יהיה הטוען. אבל במקום, הוא נתן את המקום שלו לפאנק. פאנק ניצח את ריצ'ארדס וסנדמן, ודרימר עזר לפאנק לנצח את רייבן בברלי ליגל.

ב-ECW פרק 2, רייבן וסנדמן, וגם סטיבי ריצ'אקדס, נלחמו על התואר של פאנק, אבל כולם הפסידו. רייבן וסנדמן נפגשו שוב בקרב רצועת כלבים, בו סנדמן ניצח.

העימות בין דרימר ורייבן הגיע לשיאו. השניים הגיעו למסקנה שהארגון לא היה מספיק גדול בשביל שניהם ונקבע קרב בו המפסיד עוזב ברסלפלוזה 1997. שוב הייתה קטטה בלתי נשלטת בה רייבן ניסה, בין השאר, לזכות שוב בביולה, אבל לשווא. למרות ניסיון של לואי ספיקולי להתערב, דרימר סופסוף חיסל אותו עם דרימר DDT, והשיג את מה שכולם חשבו שלא יוכל לעשות: להצמיד את רייבן. אחרי יותר משנתיים, הפיוד הארוך סופסוף הסתיים באופן טוב.

אבל דרימר שמח רק לזמן קצר, כי מיד לאחר הניצחון הוא חטף בהתקפה אלימה משונא ECW המושבע ג'רי לולר, וכך התחיל הפיוד הבא שלו. רייבן, מצד שני, עבר ל-WCW, כמו שידעו. אבל הוא מעולם לא הצליח לשחזר את ההצלחה שהייתה לו ב-ECW שם.



חלק ב'

במלחמות ליל שני בשנות ה-90 בין ה-WWF ו-WCW, רבים יגידו ש-ECW הייתה כוח שלישי ושקט בקרב. למרות שהייתה רחוק מאחורי שתי הגדולות מסטמפורד ואטלנטה מבחינת תפוצה ורווחים, היא עדיין די השפיעה על הכיוון היצירתי והאישי בין שני המתחרים.

זה אמר, עבור המעריצים של הארגון הקטן מהחוף המזרחי, שנאלצו לקבל את זה שמתאבקים חשובים עברו ל-WWF ובעיקר ל-WCW. באמצע שנות ה-90 זה השפיע בעיקר על המידקארד המוכשר של ECW- בנואה, מלנקו, גאררו, ג'ריקו וטו קולד סקורפיו, אבל יותר ויותר כוכבים עזבו את הליגה מאי פעם ב-1999, תוך פחות משנה, עם עזיבתם של המיין איבנטרים שיין דאגלס, באם באם ביגלו והסנדמן. היה צריך לפצות את מעריצי ECW, שכבר ידעו שטאז והדאדלי בויז עומדים לעזוב ל-WWF.

בלילה האחרון של הצמד הכי מוצלח בתולדות ECW, חזרה מיוחדת קרתה עבור המעריצים הוותיקים של הארגון- אבל בצורה שמעטים מהם חשבו עליה ושתביא רכבת הרים של רגשות לצופים.



התואר הראשון של דרימר- לצד האויב הגדול שלו

בפרק השני של ECW ב-TNN, ב-3 בספטמבר, 1999, הדאדליז, שהיו רגילים לגרימת מהומות עם היריבים והצופים, נראו נרגשים באופן חריג, ובנאום של באבה ריי, נזכרו בקרבות הגדולים שלהם מ-ECW ובקשר המיוחד שלהם לאולם בניו יורק, שהפך לבית השני של הארגון, 130 קילומטר דרומית מזרחית לפילדלפיה. אבל כעבור כמה דקות, לאחר שהאחים למחצה מדאדליוויל לקחו את תארי הזוגות של ECW מספייק דאדלי ובולס מאהוני בקרב האחרון שלהם, הם שוב הראו את הפרצופים המוכרים.

בנאום שונא צפוי מבאבה ריי דאדלי, הוא הכריז שלא רק שייקחו את תארי הזוגות למקמהן כדי לחסל את ECW, שאותה הדאדליז הפכו לגדולה, אלא שגם יסגרו חשבון פתוח של שנים- וקרא לטומי דרימר לבוא לאולם. הבחירה הזאת התבססה לא רק על יריבות קודמת. באותו הזמן, עם כל העזיבות של המתאבקים הקודמים, טומי דרימר "איש החברה" היה הכוכב האחרון שנשאר מימיה המוקדמים של ECW שלא נכנע להצעה מהליגות הגדולות ויותר מתמיד היה הדמות להזדהות של המעריצים של הארגון של היימן.

לאחר שהדאדליז הזכירו איך שברו את צווארה של חברתו של דרימר, ביולה, ב-1998, וגם אמרו שפגעו בה מינית, מחדש האלימות התעצבן כמתוכנן, למרות ששותפתו דאז, פרנסין, ניסתה להגיד לו לא לעשות את זה, וגם פול היימן עצמו. הוא צעד לזירה לבד ונלחם מול הדאדליז בעוד קרב אליפות. זה הסתיים בהפתעה ענקית: כשדרימר המותש השתמש בכוחו האחרון כדי להפוך את ה-3D של יריבו ל-DDT על די-וון דאדלי, יריבו הנצחי רייבן- שעבד ב-WCW חודש קודם לכן- רץ לזירה, נתן לבאבה ריי דאדלי את האיוונפלו DDT, וזכה בתארי הזוגות עבורו ועבור יריבו.



גוף קרוע, עצבים מרוטים

כעבור שבועיים, רייבן- שנלחם מול דרימר שנתיים על מחנה הקיץ וביולה מקגילקאטי, ולבסוף גורש בגללו מ-ECW ביוני 1997 לאחר שזה ניצח אותו סופסוף- דיבר. לפי רייבן, דרימר איבד ריכוז כשיריבו עזב ולכן איבד את ביולה, שפרשה ב-1998, לא הרבה לאחר הפציעה בצוואר. לכן חזר כדי להתניע את דרימר כיריבו האישי.

היחסים המוזרים בין האלופים החדשים נראו כשהשניים הגנו על התארים שלהם מול ריינו וג'ק ויקטורי. אף אחד מהם לא נכנס לאולם כצמד, אבל רייבן הקשיב לדרימר במהלך הקרב, ואפילו שעזר לו לשמור על התואר, הם נראו יותר כמו שני לוחמים יחידים שנלחמו צד לצד ולא צמד.

גם באנרכי רולז דרימר- שהיו לו בעיות גב שסיכנו לו את הקריירה- החל את הקרב מול סטיב קורינו ושותפו ריינו לבד בהתחלה, לאחר שרב עם קורינו, לפני שרייבן רץ לעזור לעוד ניצחון בזמן קצר, אבל לאחר מכן סימן לדרימר אצבע משולשת. כעבור כמה ימים, קרה שוב אותו הדבר ב-ECW ב-TNN בקרב בין דורינג ורודקיל, רק שהפעם רייבן תקף את דרימר מיד לאחר שניצחו בקרב. לאחר שהתאושש, דרימר כעס מאוד והכריז שמכיוון שיש לו מעט קרבות שנשארו לו- הוא רוצה לאתגר את רייבן מיד. רייבן שוב הופיע באולם, אבל השאיר את דרימר עומד שם בלי להגיד מילה.



יחסי אהבה-שנאה

בתחילת אוקטובר, התנהגותו של רייבן לדרימר הפכה ליותר מעורפלת. דרימר היה בפיוד עם סטיב קורינו אז, אבל רייבן, לאחר שהתווכח עם דרימר מאחורי הקלעים, עזר לעוזר שלו טאג'ירי לנצח את דרימר. כשדרימר נלחם מול קורינו עצמו כעבור שבוע, רייבן שוב פגע בדרימר עם האיוונפלו DDT. דרימר אמנם הצליח לנצח את קורינו, אבל רייבן, שצפה בשאר הקרב מצד הזירה, מחא לו כפיים והרים לו את היד.

באותו הזמן, יריב משותף של השניים הגיע לראשונה. לאחר שקרב בין הנשים תמי לין סיטץ', מיס קונגניאליטי ודון מארי יצא משליטה, והסתיים בהשפלתה של סאני לשעבר, דון מארי אתגרה את הגברת הגדולה שנשארה בליגה: פרנסין. כשיצאה לזירה עם טומי דרימר, חבריה של דון, האימפקט פליירס לאנס סטורם וג'סטין קרדיבל- האחרון יריב ותיק של דרימר- תקפו אותו, בהתחלה מילולית ואז באלימות. זה הספיק לרייבן כדי לבוא לעזור לדרימר, לפחות עד ששניהם הבריחו את האימפקט פליירס מאחורי הקלעים. רייבן התנגש בדרימר ושוב ביצע עליו איוונפלו DDT. אבל זה נשאר דומה: רייבן דחה את העימות האמיתי בין שני היריבים שדרימר דרש.

בסוף אוקטובר ב-ECW ב-TNN, קטטה בין פרנסין ודון מארי במהלך קרב בין דרימר ולאנס סטורם גרם לרייבן להתערב שוב נגד האימפקט פליירס, אבל הפעם בלי הצלחה. לאחר התקפה של ג'סטין קרדיבל, רייבן הסביר מה חשב: הוא שונא את האימפקט פליירס, אבל שונא את דרימר יותר. הפעם, דרימר הכועס ניצל את זה כדי לבצע DDT על רייבן ואז- לא ידוע עד כמה רציני היה- הכריז ששותפו המדמם הוא חבר שבין אם רצה את זה או לא, באותה סירה איתו.



גורם מתח ידוע: כניסת הסנדמן

הגנת תואר משותפת של השניים כעבור יום ב-ECW ארינה חשפה לראשונה שהם עבדו די יפה כצמד מול האימפקט פליירס- גם אם דון מארי התערבה בסוף הקרב נגד האלופים לאחר שנתנו DDT משותף לסטורם וקרדיבל. ריינו יצא לזירה ותקף את דרימר. אבל באופן מפתיע, עוד אגדת ECW, שהייתה לה יריבות גדולה מול שניהם, החזירה את המצב לטובת רייבן ודרימר: סנדמן חזר ל-ECW לאחר שנה של היעדרות והבריח את האימפקט פליירס וריינו.

זה הוסיף עוד מתח ליחסים בין דרימר ורייבן, שבדיוק נרגעו. למרות שדרימר וסנדמן- גם אויבים מרירים בתחילת הקריירה שלהם- התחברו במהלך השנים בגלל יריבות משותפת נגד הדאדליז, רוב ואן דאם וסאבו, ומעל כולם- רייבן, רייבן וסנדמן מעולם לא קברו את הטינה ביניהם, אלא אפילו לקחו אותה ל-WCW. אז זה לא הפתיע שרייבן מיד האשים את דרימר שהחזיר את סנדמן אל "המשפחה הקטנה שלהם".

אבל השלישייה נלחמה בנובמבר טו ריממבר נגד סטורם, קרדיבל וריינו. לאחר שקרדיבל תקף את סנדמן בסוף הקרב, רייבן ניסה לפגוע בו עם מקל הקנדו. אבל קרדיבל התכופף, ורייבן בטעות פגע ביריבו לשעבר. הוא לא קטע את ההצמדה של קרדיבל.



רייבן משלים עם העבר

כל העיניים היו שוב על רייבן כשסנדמן נלחם מול ריינו ב-ECW ב-TNN. באופן טבעי, דרימר, קורינו והאימפקט פליירס שוב התערבו בקרב. זה הביא את רייבן לתמונה, והוא לא עשה כלום חוץ מלעזור לדרימר, אבל אז הותקף בידי סנדמן. אפילו הניסיונות של דרימר להרגיע את סנדמן לא עזרו, מה שהוביל את רייבן הנואש להבין שהקשיב לו פעם אחת וה"שיכור" עדיין תקף אותו.

אפילו לאחר שרייבן ודרימר הגנו על התארים שלהם נגד ריינו וכריס קנדידו בשבוע הבא, סנדמן שוב תקף את רייבן- אבל הפעם, הוא בטעות פגע בדרימר, ואילו קרב חוזר מנובמבר טו ריממבר בין שלושת ותיקי ECW ליריביהם הסתיים בעוד התקפה מוצלחת של סנדמן על רייבן.

ב-3 בדצמבר, 1999, המפגש הבלתי נמנע בין רייבן וסנדמן סופסוף התרחש, כשרייבן השווה אותו לאביו האלים והאלכוהוליסט קודם. הקרב כלל כמה התערבויות מהאמצע שלו. ריינו וכריס קנדידו תקפו את סנדמן ואת טומי דרימר- ואילו סנדמן קיבל תמיכה בלתי צפויה מאשתו "פיצ'ס" לורי פולינגטון, שאז התמודדה מול פרנסין, שרצה לעזור לשותף של חברה דרימר. אבל לבסוף שוב האימפקט פליירס שינו הכל. במהלך ההתערבות, רייבן- שעכשיו תמך בצוות שלו- רץ לעזרתו של טומי דרימר נגד לאנס סטורם, רק כדי לתת לג'סטין קרדיבל הזדמנות לכסח אותו. זה הספיק לסנדמן כדי לנצח עם הראשן לגסוויפ.



עשה את הדבר הנכון...

לאחר האירוע הזה, הופיע רייבן כמה פעמים מאחורי הקלעים בשבועות הבאים, מכורבל וכועס שדרימר לא תמך בו יותר נגד סנדמן וג'סטין קרדיבל כשתקפו אותו. אבל דרימר ביטל את התלונות של רייבן כעוד משחקי מוחות פסיכולוגיים. אבל רייבן קיבל הבנה מצד אחר: פרנסין הבטיחה לו כמה פעמים בהיעדרו של דרימר שהיא הבינה אותו ואת כאבו.

המעודדת הראשית לשעבר מצאה את עצמה בדילמה מוקדם מהצפוי בגלל תשומת ליבה החדשה לרייבן. כשאלופי הזוגות היו אמורים להגן על התארים שלהן מול דה באלדיז באמצע דצמבר, הם מיד הותקפו שוב בידי האימפקט פליירס, שתקפו את רייבן וגרמו לו לדמם עם מקל הקנדו בכניסה שלו ואז ניסו לצלוב אותו בכניסה- התייחסות ברורה לצליבה של סנדמן בידי רייבן באמצע שנות ה-90. מכיוון שדרימר היה עסוק בינתיים בקטטה עם הבאלדיז, פרנסין הייתה נואשת להחליט למי היא צריכה לרוץ לעזור, לפני שדרימר רץ לעזור לרייבן בעצמו.

פרנסין הייתה עכשיו גורם מפתח בקרב תארי הזוגות המצופה בין האלופים והאימפקט פליירס בגילטי אז צ'ארג'ד 2000. בקרב ארוך ושקול בין שני הצמדים, רייבן הצליח בהתחלה לצאת מהג'אסט אינקרדיבל. אבל אחרי זמן קצר, לאחר קרב בין פרנסין ודון מארי, הוא חטף את מכת המקל של ג'סטין קרדיבל שכוונה לפרנסין כדי להגן על המלווה של דרימר, ולא הצליח לצאת בפעם השנייה.



תוצאות נוראיות...

למרות הפסד התואר, דרימר ורייבן, שהיה יותר מחויב "לעשות את הדבר הנכון", נשארו צמד. האלופים החדשים סטורם וקרדיבל, מצאו בינתיים הנאה נהדרת בכהונתם כאלופים וארגנו דו קרב בין רודקיל ודני דורינג- עד אז פותחי אירועי ECW- שרצו קרב אליפות, נגד האלופים לשעבר שהפכו ל"מידקארדרים". הקרב לא היה בלי קטטה של פרנסין- הפעם נגד המנג'רית אלקטרה- בה התערבה דון מארי. לאחר שפרנסין חטפה ממנה, רייבן מיד טיפל בה ולקח את חברתו של דרימר לאחורי הקלעים, ושותפו נשאר לבד בזירה ונאלץ להפסיד לשני יריביו.

בשבועות הבאים, רייבן, שסבל ממשבר מוטיבציה בעקבות ההפסד, סירב להשתתף בקרב זוגות מול ריינו וקורינו עם דרימר הכועס ופרנסין כי שוב חש לא מובן- בעיקר כי לא הודו לו על כל מה שעשה, בעיקר דרימר. דרימר הביא את דאסטי רודס לעזרה וביחד איתו הצליח לנצח את ריינו וקורינו.

אבל רייבן- שפתאום קיבל ביקורים תכופים מהסיניסטר מיניסטר ג'יימס ונדנברג- הבין לבסוף שהכעס של דרימר אולי קרה בגלל החיבור הגדל בינו ובין פרנסין, והנחה את יריבו של דרימר בקרב בפברואר, מייקי וויפרק, להגיד לו שכל מה שיש בינו ובין פרנסין לא יעמוד ביניהם וששני היריבים הנצחיים עדיין חברים טובים. לאחר שוויפרק לא קיבל את ההזדמנות להעביר את המסר בקרב והסיניסטר מיניסטר התערב לטובתו, רייבן רץ לזירה לעזור לדרימר. אבל אז מייקי וויפרק זרק לו אבקה בפנים, ובעיוורונו, רייבן בטעות הוריד את פרנסין עם האיוונפלו DDT. דרימר הכועס תקף את רייבן לאחר מכן ולא עזר לו כשרייבן הותקף בידי סטורם בקרב שלו מול ג'סטין קרדיבל.



שוב הבחורה היפה...

כעבור שבוע, פרנסין ניסתה להשפיע על דרימר ולשכנע אותו שההתקפה של רייבן עליה הייתה רק תאונה. כששניהם נקטעו בידי האימפקט פליירס ודרימר אתגר אותם על תארי הזוגות, פרנסין בחרה במהירות בשותף של דרימר בעצמה- וכמובן שבחרה ברייבן. בקרב לאחר מכן, שוב התערב הסיניסטר מיניסטר והפעם נתן לרייבן אבקה. אבל במקום לאנס סטורם, הוא בטעות העיף את זה בפנים של שותפו, והפעם דרימר העיוור היה זה שפגע בטעות בפרנסין עם ה-DDT. רייבן שוב בחר באבירות לקחת את פרנסין לאחורי הקלעים, אבל הפעם השאיר את דרימר לבד בזירה, שם חוסל בידי האימפקט פליירס שהגנו בהצלחה על התארים.

פרנסין פחות סלחה לדרימר, והאשימה אותו שנתן לה את ה-DDT והסבירה שהוא כלום בלעדיה, ורייבן היה צריך את תמיכתה והיא עדיין רצתה לעזור לו. דרימר כעס והתכונן לתת לפרנסין פיילדרייבר, אבל אז הותקף בידי רייבן, שרץ לעזרתה של פרנסין. זה היה ברור: לאחר ביולה בפיוד הקלאסי של שנתיים וחצי, שוב האישה היפה גרמה לסכסוך בין דרימר ורייבן.

טומי דרימר, בלי מלווה ושותף, נלחם מול האימפקט פליירס בהארדקור TV לצד מאסאטו טאנאקה- והצליח לקחת את תארי הזוגות מהם. אבל רייבן היה היריב הראשון שחיכה להם ובחר בלא אחר מאשר יריבו של טאנאקה, אלוף ECW מייק אוסום, כשותף. בקרב שכלל התקפות מילוליות של רייבן על דרימר, רייבן הצליח לנצח ואז חגג עם שותפו והסיניסטר מיניסטר ג'יימס ונדנברג- שעד אז לא הוזכר בשמו. החשד היה שהתריז בין דרימר ורייבן היה פשוט תוצאה של תוכנית של הכומר השטני.



קרדיבל ופרנסין שמים את שני הצמדים על הצלב

בליבינג דנג'רוסלי, סופסוף היה קרב משולש בין שני הצמדים והאימפקט פליירס. בקרב מהיר- מיד אחרי הנפילה הטרגית בדנבורי של ניו ג'ק- האלופים הודחו אחרי כמה דקות, רק כדי שהתארים יחזרו לאימפקט פליירס כעבור חמש דקות. אפילו קרב חוזר של רייבן ואוסום, מלווים בידי פרנסין ומייקי וויפרק כחלק מברית לא קדושה עם הסיניסטר מיניסטר, לא יצר אלופים חדשים.

אבל הברית הלא קדושה נגמרה מהר. בתחילת אפריל, שמו פרס על ראשו של טומי דרימר וכמובן שמצאו מהר את החשודים: רייבן ופרנסין הכחישו שהיה להם קשר לעניין, אבל זה נפל על אוזניים ערלות. לאחר פרומו נרגש של דרימר, שבו אמר שמאחורי השיער הארוך והקעקועים של רייבן מסתתר איש בן 36 מלא בשנאה עצמית שידע שבלי טומי דרימר אין רייבן, הוא היה צריך להתמודד עם הבאלדיז לצידו של סנדמן. אבל לאחר שתקפו את רייבן בתחילת התוכנית, רייבן התערב מהר בקרב. אבל כשהשניים הסתכלו אחד על השני בזירה, מייק אוסום והשופט ג'ף ג'ונס הגיעו לזירה והסבירו שהם אחראיים על הפרס, ואז אוסום פגע בדרימר וברייבן עם האוסום בומב.

אבל הרצון של כוכבי ECW לעבור צד הגיעה לשיאה כעבור יום, כשמייק אוסום הופיע כאלוף ECW העולמי למשקל כבד בנייטרו, וטאז, כבר ב-WWF, נאלץ להוריד ממנו את התואר כעבור זמן קצר. כעבור שבועיים, בסייברסלאם, הסיפור של דרימר קיבל פתאום סוף שמח לא צפוי- גם אם רק לכמה דקות: הוא היה זה שניצח את טאז והחזיר את אליפות ECW העולמית למשקל כבד בחזרה לארגון של היימן. דרימר הנרגש חגג עם חצי מהמתאבקים ולבסוף התחבק עם לא אחר מאשר רייבן. הפיוס בשעה היפה ביותר של דרימר הסתיים במהירות, כשג'סטין קרדיבל תקף את שניהם וזכה באליפות העולם מטומי לאחר כמה דקות. כדי להחמיר את המצב, הוא גם גנב את פרנסין מתחת לאפו של רייבן, והשאיר את שני היריבים כמפסידים לאחר הפיוד החדש שלהם. כעבור כמה שבועות, רייבן עזב את ECW לטובת ה-WWF, וטומי דרימר נשאר נאמן לארגון עד ליומו האחרון.

עשרים שנה לשמינייה- תגובת נגד למאמר אנטי

  בטור הבא, אדם מסוים מנסה להסביר לנו למה השמינייה הייתה סדרה גרועה תכל'ס. הוא לא צפה בה בזמן אמת, הוא היה ילד YES, הוא השלים אותה עם שנ...