https://www.fanfiction.net/s/4315906/1/Dumbledore-s-Army-and-the-Year-of-Darkness
רואים את וולדמורט מניף את שרביט הבכור אל השמיים.
"זוהי תקופה חשוכה, אין להכחיש זאת".
סוהרסנים מקיפים את הוגוורטס.
"עולמנו, ייתכן, מעולם לא עמד מול איום גדול כמו זה".
ג'יני מחבקת את נוויל.
"חזור, חזור, עמנואל..."
רואים את לונה קשורה לעמוד.
"בתקופתנו, לא היו מושיעים..."
רואים את הארי ונוויל.
"ופדה אסירי ישראל..."
רואים את סנייפ הולך בין התלמידים הזקופים.
"היינו רק אנחנו..."
"שבגולה נאנחים..."
רואים את מייקל קורנר קשור לקיר, את נוויל מסתכל על בית הספר שנהרס.
"צבא דמבלדור..."
"עד כי תבוא, בן האלוהים..."
רואים את קולין קריווי.
"היינו רק ילדים..."
"שמחו, שמחו..."
רואים את נוויל וחנה מתנשקים. סוזן בונס אוחזת בבטנה.
"אבל היינו הרבה יותר מזה..."
"בני ישראל..."
כל צבא דמבלדור עומד בשקט. נוויל מסתכל על נגיני.
"יבוא לכם, עמנואל..."
נוויל משסף את נגיני.
"נלחמנו עבור חירותנו בכל נשימה..."
"שמחו, שמחו..."
הוגוורטס מוקף בקסמי מגננה. הוא מופצץ.
"אפילו אם זו הייתה האחרונה..."
"בני ישראל..."
טרי בוט מחזיק את ידו של מייקל קורנר. ענקים מסתערים.
"אנו קולם של רבים..."
"יבוא לכם, עמנואל..."
מגדל קורס.
"אנו כל כך מעטים עכשיו..."
"שמחו, שמחו, עמנואל..."
קרום טס על מטאטא.
"הצטרפו אלינו."
"יבוא לכם, בני ישראל..."
הרמיוני מסלקת את פנריר גרייבק מלבנדר.
"שמחו, שמחו, עמנואל..."
רואים את חומות הטירה.
"שניצחוננו, וצערנו, יחיו לנצח".
"שוב יוולד, בני ישראל..."
רואים את כל חברי צבא דמבלדור.
"זה הסיפור שלנו".
צבא דמבלדור ושנת האפלה- הקרב האחרון!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה