ביליוס וויזלי היה איש של מדע.
בספר השלישי, רון מספר שדודו (אח של סבא שלו), ביליוס וויזלי (על שמו הוא קיבל את השם השני שלו) נהרג עשרים וארבע שעות אחרי שראה גרים (כלב שחור, כמו זה שסיריוס הופך אליו). הסיפור מתרחש ב-1987.
הוא היה הוויזלי היחיד שמוין לרייבנקלו אי פעם, והיה גאה בכך. הנכד של אחיו, פרסיבל (1) קצת הפחיד אותו לכמה שנים, אבל הוא מוין לגריפינדור בדיוק כמו השאר בסופו של דבר, אז תארו של ביליוס נשמר.
כמובן שהיה ברייבנקלו. הוא היה קוסם של למידה עמוקה, עם ידע אנציקלופדי שרוב האנשים היותר סגורים במוחם לא קלטו. הוא עבד עם קסנטרקס לאבגוד (2) על המדריך המושלם ליצורים קסומים ומפלצות כמעט ארבעים שנה, וחשב שאלבוס דמבלדור היה אולי הקוסם היחיד שהיה גדול יותר ממנו כי היה מוכן לכלול בספריית הוגוורטס את תשעים-ושמונת הכרכים שהוצאו בהוצאה-עצמית. ביליוס לעולם לא ישכח את מה שאמר על הספר, והוא רשם את הציטוט על גב כל עשרים-ושלוש המהדורות המתוקנות:
"זהו אולי מפעל החיים הכי מעורר השראה שאי פעם קראתי, ועבודה ייחודית במיוחד בהיסטוריית הלימוד הקסום. לאדונים וויזלי ולאבגוד מגיע מקום מיוחד בין החוקרים הקסומים."
קסנטרקס מת, לצערו, לפני שמונה שנים, אבל ביליוס עדיין החזיק מעמד בגיל מאה ושלוש, ולמרות שקסיפילידס היה אכזבה קפדנית לאביו, הוא היה בטוח מאוד בנכד של חברו הותיק, קסנופיליוס. אולי יהיה גם תיקון עשרים וארבעה אחרי הכל. הילד עבד יפה במיוחד על השנורקקים.
ביליוס עבר על המכתב האחרון שקיבל בראשו כשביצע את שגרת הבוקר שלו. הוא היה מאוד מוזר בנוגע לכך. היה צריך להיות כשרצית להימנע מהסכנות שארבו בפינות העולם הקסום, מסתוריות. רוב האנשים עיקמו את אפם, אבל רוב האנשים, הוא ידע בסיפוק-עצמי גדול, לא חיו עד גיל מאה ושלוש.
הוא יצא מהמיטה מצד ימין, סידר את המצעים שלוש פעמים, הפך את הכרית ונופף מעליה בדבקון כדי להבריח את הנרגולים שהתאספו שם בלילה (3). לשים את המצפן בקופסה לפני שתצא ממעגל המלח מסביב למיטה, ואז להדליק את המדורה כדי שתרענן את החדר. לשתות מים כשעומדים על הראש - אה, והאם זה לא היה קצת קשה יותר בימים האלה - ואז קצת מי אזוב וקצת שמן ביליוויג על קצה האף אחרי ששטפת את הפנים כדי להחזיר את האיזון הקסום שפגעת בו בהסרת הלכלוך הטבעי.
להאכיל את הדוקסים, את הפיוניות, הגרנומבלים (4), הצמרורים, לבדוק איך התייבש שורש הגרדי (5) וכן, כמה מהם כן היו מספיק קשים בשביל חליטה. אסור שיהיה בהם יותר מדי מיץ, כמובן, הם היו רעילים. השפעה נוראית על השכל אם נתת להם לקבל יותר מדי מיץ. זה גרם לך להזות, לחשוב מחשבות גדולה, ואפילו קצת פרנויה. מלומד לא יכול היה להרשות את זה.
הוא זמזם לעצמו בהנאה, וניסח מכתב תגובה לקסנופיליוס בראשו כשהדליק את האח וצלה לחם מקמח חמניות במזלג מעליו. היו לו כמה שזיפים דיריג'יביליים נהדרים שאשתו של לאבגוד שלחה לו בחג המולד, והוא חשב שהמרירות המרעננת תלך טוב עם הלחם הצהוב הכבד. הוא היה צריך לצרף גם פתק תודה בסוף אחרי שיכתוב שאולי ירחיבו את הפרק על השנורקקים.
הטוסט הגיע אל צלחת סדוקה בצבע ירוק-ליים - אסור שיהיו בבית צבעים כהים, הם יביאו למחשבות אפלוליות, וכלים מושלמים הזמינו מזיקים שיגרמו למהומה - והוא הרחיף אותה אל השולחן בשרביטו כשאסף את שאר ארוחת הבוקר. השימורים, קערת הסוכר, לימון, וקנקן התה שהתחיל לשיר בשמחה כששורשי הגרדי הזילו לתוכו מספיק מהנוזלים, והוא אפילו לא הסתכל טוב על הטוסט שלו עד שהניח את כולם על השולחן המשולש בעל שלוש-הרגליים.
ביליוס צרח.
שם, אוי, שם, בוהה בו ממה שהיה צריך להיות מזון לא מזיק זה היה. הדבר הנורא ביותר שקוסם יכול לראות. חסר רחמים כקללת ההריגה. חסר תקווה, חסר לב, סימן אכזרי ואפל שהיה פשוט לא הוגן כשתכנן מהדורה חדשה ונפלאה כזאת.
אבל זה היה ברור. אפל, ממש שחור בכמה מקומות. כתם כבד שהיו בו ארבעה קווים שיכלו להיות רק רגליים, ואחד ארוך בגבו שהיה בצורה של זנב. והבליטה הייתה לחלוטין הראש שנפער באמצע בידי המזלג והפך ללסת, וביחד, לא היה שום דבר אחר שזה יכול היה להיות, לא משנה עד כמה רצה להאמין לכך. להאמין או לא להאמין בדברים לא השפיע בכלל על המציאות האמפירית של העולם, אחרי הכל.
הגרים.
OOO
"אני לא מבינה את זה, ארתור." מולי צקצקה בלשונה בעצב, והסתכלה על המכתב שהגיע בבוקר. הוא תמיד היה קצת מוזר, יקירי, אבל לברוח מהבית ואל הרחוב עירום כביום היוולדו עם חתיכת טוסט בידו ולצרוח על גרים…"
"זה בטח היה הגיוני אז," בעלה נאנח אנחה עמוקה, ובחן את גליל הקלף מעל לכתפה. "ולפחות לפי הקדוש מנגו, הוא בכלל לא הרגיש את האוטובוס."
הסוף
(1) פרסי
(2) קסנטרקס לאבגוד- לפי הכותב, סבא-רבא של לונה... כיוון שביליוס מוצג ככזה מוזר, הכותב החליט להציג אותו כאחד שדומה ללונה, גאון מוזר. הגאונות לא הייתה חלק מהאפיון.
(3) נרגולים- מטרידים מוזרים שלונה מאמינה בהם. נמשכים לדבקון.
(4) גרנומבלים- השם המדעי שהלאבגודים נתנו לנומים.
(5) שורש גרדי- משהו מגעיל שהלאבגודים מכינים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה