פרק אחד לפני שנכנסים לקרב מול הדיאבל דוב. הפרק הזה יכלול בעיקר הכנות לתכנית החילוץ ולקרב. ואנחנו מגלים משהו מאוד חשוב על הכוחות של הדיאבל דוב בסוף הפרק...
פרק 14
אל תוך היער
"לא. כאן אני שם גבול. לעולם, לעולם לא אלחם במסכה." ג'ימי הניד בראשו בעקשנות, ודחף את קסדת הצמר השחורה אל ידיו של האיש שהושיט לה אותו.
לוחם ה-RIRA הצעיר קימט את מצחו והושיט אותה שוב. "לא יהיה קשה לטעות בך, יקירי. לא עם הפרצוף שלך."
"אני לא מתבייש בצלקות שלי, אם לשם אתה חותר," לסתו של ג'ימי התהדקה, עיניו הכחולות והרכות התקשו. "אחת מהמכשפות הכי אכזריות בעולם שלנו ניסתה להוריד לי את הראש והצלחתי להתכופף. אבל גם אם כן, לא הייתה עושה את זה. הם לובשים מסכות, לא אנחנו."
קווין נחר בביטול, זרועותיו משולבות. "והם משתמשים בצ'ופסטיקס וגם לובשים שמלות. מכל הדברים שכדאי להתמרמר עליהם -"
"לא, ג'ימי צודק, אנחנו לא לובשים אותן." נוויל צעד קדימה, זורק את המסכה שנתנו לו אל ארגז הקרטון על רצפת המוסך. "אבל בעצם, גם אם אני מסכים איתו ומבין למה הוא אומר את זה, זה לא בשביל לבדל את עצמנו מהם." הוא הסתכל מסביבו, ותפס את עיניהם של מנהיגי הקוסמים; שיימוס, הארי וביל. "אנחנו פשוט לא יכולים להרשות לעצמנו לא לדעת מי זה מי בתוכנו."
"מקסים, זה," נחר מאהר, ושם את הקסדה על פניו כשדיבר. "אבל 'תה לא חושב שאם נלחמת מולם קודם, הם ידעו טוב במי לבחור ולירות בו?"
"אולי," הסכים הארי. "כמה מהם כנראה יזהו את נוויל או את ג'יני, אבל אני צריך להגיע לשם ולצאת מהר, ואותי הכי מזהים, ורוב צ"ד השתנו כי הם התבגרו, אבל אני עדיין מסכים עם נוויל פה. גם במסכות, יהיה מספיק קל לזהות מי המנהיגים, אז זה לא מונע מהם להיות מטרה, ובעיקר כי אנחנו עובדים עם קבוצה מעורבת ומטשטשים את ההבדלים בינינו, כולנו צריכים לדעת למי צריך ללכת לכישוף מגן או מי יודע איך לירות באקדח."
"ואם רק אתם תלבשו אותן," ג'יני משכה בשרוול החולצה הגדול שלה. "אין טעם לכל זה."
"בסדר! אין זמן להתווכח בכל מקרה." מאהר גלגל את עיניו, משך את המסכה, וזרק אותה. "לכולם ברור העניין עם האקדחים?"
"לא להצביע איתם על אף אחד שלא רוצים לפגוע בו מטווח קרוב," חזרה חנה במהירות. "אלו לא כדורים אמתיים, אבל הם יכולים לשרוף או לעוור מישהו אם יורים במישהו בפנים." חיוכה הפך לקודר. "ואולי אני אעשה את זה כשיגיע הזמן, אבל אני אזכור לא לעשות את זה לחברים שלי בטעות."
"בחורה מקסימה, זאת," צחק טוהי, ואז סקר את המכשפות והקוסמים שהיו שם, והצביע על ברנרד באופן אקראי. "תראה לנו, בסדר?"
גבותיו הכהות התרוממו בריכוז, וברנרד נשם נשימה עמוקה ושלף אקדח מהנדן מתחת לחולצתו הפתוחה. הוא החזיק אותו כאילו הייתה זאת חיה מוזרה ומסוכנת, אבל הוא אחז בה בצורה יציבה למרות הכול כשמשך את הנצרה בידו השנייה. "כדור בכל סיבוב. לעשות את זה רק בפעם הראשונה. אין עוד כדורים, אז יש לי רק חמש עשרה יריות."
טוהי הנהן באישור, וברנרד אחז באקדח בשתי ידיו כעת, הרים אותו אל גובה עיניו והסתובב כדי להצביע על קיר המוסך מאחוריו ורחוק מהאחרים. "להסתכל בכוונות, שאלו החלקים עם החורים, אבל לא לדאוג לגביהן כי הן לא יורות. רק שיראה נכון. להכין את הכתפיים לבעיטה, אבל בלי לנעול מרפקים. לקפל ידיים, לא למשוך בהדק, ובום. רעש גדול, אור גדול, ולהיות מוכן לקפוץ לאחור ולמעלה עם הידיים ולמשוך ממש חזק."
"אתה ממש תוכי, ברני," חייך שיימוס. "רק אל תשחק איתו ואל תרים שום דבר שאתה מוצא. זה גלוק 17 (1), וזה אקדח ממש טוב, אבל כל הבטיחות לא תמנע ממנו להתפוצץ לך בכיס, אז אם תלחץ על ההדק, זאת הדרך הקשה לדעת מי הפיל אותו."
"רק רגע, אני מתחיל להרגיש בחוץ כאן." ג'ורג' צעד קדימה, והרים את שרביטו כשפרצופו עטה הבעה פגועה. "למדנו בעל פה את כל מה שלימדתם אותנו, ואתם אפילו לא מתרשמים מהכישוף המדהים שלי ומזה שלמדתם את סודותיו של גאון אמתי בקללות? כלומר, באמת, המנהיגים שלנו רק רצו משהו שקצת יתפוצץ ויהיה נוצץ."
מאהר וקווין החליפו מבט של הזדהות נדירה, ועיניו של קווין הצטמצמו כשהצביע על שורה של כמעט שלושים שרביטים על הדלפק הצר, כל אחד מהם העתק מדויק של זה של ג'ורג'. "לא סיפרת לנו כלום עליהם, ואמרתם שלא תוכלו לתת לנו קסם, אתם. חשבתי שהם רק משחק, משהו לנופף בו כמו פיות."
"אח, חברי היקר מאוד," הכריז ג'ורג' בכידה. "אני יכול לעשות הרבה יותר מזה. פגעת בי."
נוויל שמע בקושי את מאהר מסנן משהו שנשמע כאילו הוא הסכים עם הרעיון של לפגוע בג'ורג' אם לא יפסיק לעצבן אותו, והוא כחכח בגרונו בקול. "פשוט תראו אותם, בבקשה? השמש כבר מתחילה לשקוע, ועדיין נצטרך להתעתק ולשלוח את המשקיפים שימצאו איפה הם בדיוק."
"כן." העיניים הבהירות הרצינו בפתאומיות כמעט לא טבעית, והוא זימן ממחטה מהאוויר, והשתמש בה כדי להגן על ידו כשהרים את השרביט הראשון בטור, כשהוא מרים אותו רק בקצה אצבעותיו. "זה מופעל בקצב. תחזיקו את זה טוב מאוד, והדופק שלכם יעשה את אותו הדבר כמו 'לירות ממחסנית'."
טוהי הסתכל על שרביט העץ הדק בהתלהבות ילדותית, ורכן בהתלהבות. "וכדי לירות?"
"תסתכלו טוב, רבותיי." ג'ורג' הרים את הממחטה ביד השנייה, תפס בידית חזק, ואז הסתובב כדי להסתכל על הקיר כמו ברנרד. "להרים את הקצה למעלה, ואז להניף אותו חזק, כמו חכת דיג, כשאתם מפעילים את פרק היד שלכם." הוא הדגים את התנועה, והיה בום גדול, הבזק ניצוצות פרץ מקצה השרביט, והקיר רטט כאילו קרנף בלתי נראה פגע בו.
נוויל קפץ לאחור, מופתע ויותר ממתרשם מכוח הקסם, אבל כל לסת מוגלגית נפערה בתדהמה כשבהו בקוסם הג'ינג'י. "אתה… הולי שיט!" לחש קווין. "ואנחנו יכולים לעשות את זה?"
"יש לכם כישוף אחד, כישוף אחד בלבד," הזהיר ג'ורג', והחזיר את הנשק אל הדלפק כשנופף אליהם באצבעו. " אימפדימנטה (2). זהו זה. תחשבו על זה כמו גל חשמל, משהו שיעיף את האויב מהרגליים. לא יעבוד אם לא תעשו את התנועה הנכונה, וזה ייחלש בכל פעם שתעשו את זה עד שהקסם ייגמר, ואז זה באמת סתם קישוט, אז לא להשתמש בו אלא אם ממש צריך."
"עדיין…" עיניו של מאהר נצצו בתערובת של כבוד וחמדנות כשהרים את שרביטו החדש והעביר אותו לאט בין אצבעותיו. "כמה יריות?"
"שתיים, אולי שלוש במלוא העצמה. ואז זה ייחלש, ואני לא בטוח כמה כאלה יש לפני שזה ייגמר." בפעם הראשונה, נראה ג'ורג' לא בטוח ומשך בכתפיו. "לא היה לי זמן לבחון אותם כמו שצריך, למען האמת. הקסם 'להטעין' אותם באימפדימנטה נועד לכישופים נגד פולשים, וכישופי ההפעלה היו למוצרים שסקיבים או ילדים שלא קיבלו קסם עדיין קנו, אבל לא שילבתי ביניהם קודם."
"מה לעזאזל אתה עושה, ג'ורג'י?" טוהי דחף את הנשק החדש שלו אל חגורתו כמו שראה את הקוסמים עושים, אבל כמו שאר המוגלגים שהיו מספיק אמיצים כדי לגעת בהם, נראה יותר ממפחד מהחפץ הזר. "אתה כאילו קיו (3) או משהו? שלוש הקלקות על העט ואנחנו עפים לאלף אלפי עזאזל?"
"יש לו חנות טריקים, בעצם," הסביר צ'ארלי, וחייך לאחיו בחיבה. "קצת דבילי שאדם מבוגר יעשה את זה עם החיים שלו, אני יודע - מסטיק שגורם לך לשיר במשך שעתיים, אבקת פודרה שצורחת כשהמכשפה בודקת את השפתון… אבל מה שממש מגעיל זה כמה כסף הוא עושה מזה. כולנו צריכים להיות ילדותיים כאלה."
"טוב, אין מספיק זהב שיוכל להחזיר את רון והרמיוני," התערב הארי, והסתכל לנוויל בעיניים כשלקח כמה מהשרביטים והחל להעביר אותם למוגלגים שעדיין לא לקחו אותם. "הנה. ברגע שכולם יקבלו, נצטרך להתכונן ולצאת. אם הכישוף של ג'ורג' עובד, הוא עובד, אם לא אז לא. פשוט תיזהרו במקומות שאתם מצביעים ומניפים אליהם. אם תעיפו אותי מהמטאטא שלכם אני יודע שאני יכול לגרום לכם להתחרט על כך."
"ככה כולנו," הסכים נוויל, לקח את שאר השרביטים ועזר להארי להעביר אותם עד שכולם נדחפו לחגורות ולמגפיים. "כולכם קיבלתם אזהרה איך תרגיש התעתקות צד-לצד. זה לא יכאב, אבל אל תעזבו. אם תצליחו להתרחק מאיתנו, אתם תתפזרו בכל המדינה בחתיכות."
הוא חצה את החדר למפקד ה-RIRA, ולקח את ידו של האיש האחר כשבדק באופן סופי את הצבא המוזר. הכול היה כל כך מוזר, תערובת של מוגלגים וקוסמים, ציוד צבאי על שלוש קבוצות שכולן היו כנופיות ושתיים מתוכן פעילות ואויבות. בכל צורה, הם אפילו לא היו צריכים להכיר אחד את השני, אבל הם היו שם, מוכנים להילחם אחד לצד השני, לעזור אחד לשני, ואולי אפילו למות אחד בשביל השני.
הייתה קצת אחדות בפחד המשותף מהאויב הגדול שלהם, והחובה הקרה התבטאה באחידות הקודרת שלהם. אם הסתכלת טוב, עדיין ראית שלמוגלגים הייתה עוד תחמושת, שלרבים מהם היו אקדחים יותר גדולים ויותר אכזריים על הגב שלהם, שהשרביטים של הקוסמים היו שונים ונראו כמו חפצים שטיפלו בהם טוב למרות שהשתמשו בהם הרבה, אבל על פניו, כולם היו דומים. ממגפיים שחורים לתלבושות הסוואה לבנדנות שנלבשו מסביב לשיער הזהוב והבהיר, הם היו חיילים בלי צבא, לוחמים גם אם העולם לא ידע שהם במלחמה.
נוויל נשם נשימה עמוקה, והסתכל כשהארי לקח את מקומו לצד קווין, ואז הנהן במהירות. "ליער בדרוים קט. ביל אומר שהמזרח מסמל התחלות חדשות, אז אנחנו נגיע מהצד המערבי. הארי ואני קודם, השאר אחר כך. קחו שניים רק אם אתם ממש בטוחים בכישרון ההתעתקות שלכם, אחרת, נחזור בשביל כל מי שלא בא בסיבוב הראשון. שאלות לפני שנצא?"
ג'יני היססה לרגע, והרימה את ידה. "בכל מקרה, כאחת מהמשקיפים, יש תכנית גיבוי אם לא נמצא אותם?"
הוא ראה שהארי התחיל לענות, אבל שיימוס התערב בצחקוק נמוך וקודר. "אל תפחדי מזה. נמצא אותו. נמות בשביל זה."
"למה אתה כל כך בטוח?" השאלה הייתה אתגר, אבל היא דיברה בדאגה כזאת לביטחונה של אחיה כך שאפילו עם הטינה, שיימוס לא נפגע. במקום, הוא פשוט הסתכל מבעד החלון הקטן והמלוכלך בשמיים שהחלו להאדים באופק, עיניו הכחולות כל כך קודרות ורחוקות עד שנוויל רעד.
"בגלל שברגע שאתקרב לשם, כל מה שאני צריך לעשות זה לעקוב אחרי האפלה. זה יוביל אותי אליו, לגמרי, ג'יני, את לא מריחה את זה?" עיניו נעצמו, והוא נשם נשימה עמוקה, כמעט רעבה, ועצר אותה לרגע לפני שנאנח. "רשע כמו עשן באוויר."
OOO
(1) גלוק 17- אקדח שנחשב לאחד מהטובים בעולם ובעיקר משמש יחידות ללוחמה בטרור.
(2) אימפדימנטה - כישוף הסילוק. מסלק ומפוצץ חפצים.
(3) קיו- ספק הנשק של ג'יימס בונד.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה